עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
34116-12-14
22/03/2015
|
בפני השופט:
דוד מינץ
|
- נגד - |
עותרים:
1. מיכאל בן שושן 2. עליזה בן שושן
עו"ד משה סנה
|
משיבים:
1. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים 2. מר אליעד וינשל יו"ר ועדות הערר מחוז ירושליםבאמצעות פרקליטות מחוז ירושלים 3. עדי בן-דוד מנע 4. הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
עו"ד אירנה טויב עו"ד יו"ר ועדות הערר מחוז ירושלים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים עו"ד עדי בן-דוד מנע
|
פסק דין |
עתירה מנהלית כנגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים והדרום (משיבה 1) מיום 1.10.14 במסגרתה נדחה ערר העותרים בקשר למתן היתר בניה לתוספת בניה בדירתם ברחוב אדם 11, בירושלים (להלן: "הדירה").
העותרים הם בעלי זכויות בדירה המצויה בבניין אשר שלוש קומותיו הראשונות הינן דירות "מדורגות", באופן שדירת העותרים בנויה על גבי דירת הקרקע בדירוג, כך שאחת ממרפסות הדירה היא הגג של הדירה שמתחתיה. הדירה המצויה על גבי הדירה של העותרים אף היא מדורגת וחלק מגג דירתם של העותרים משמש כמרפסת הדירה שמעליהם. ארבע הקומות הנוספות של הבניין אינן מדורגות (בבניין שבע קומות).
ביום 12.11.13 הגישו העותרים בקשה לקבלת היתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים (משיבה 3) כשמטרת התכנית הייתה להכשיר תוספת בנייה שנבנתה לפני כשנה ללא היתר בניה. התכנית כללה שתי תוספות בנייה: האחת, בנייה בחלק אחורי של הדירה בתוך חלל ריק, כאשר בקשת העותרים הייתה שהבנייה בתוך החלל תאושר כמחסן; השנייה, בנייה על מרפסת הדירה שנמצאת כאמור על גג הדירה שמתחתיה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (להלן: "משיבה 3") דחתה את הבקשה על שני חלקיה.
ביום 15.9.14 הגישו העותרים ערר על החלטת משיבה 3 לפני משיבה 1. עיון בערר מגלה כי טענת העותרים הופנתה אך למטרת הכשרת הבנייה מעל גבי המרפסת ולא לגבי הכשרת המחסן בחלק האחורי של הדירה. גם התייחסות ועדת הערר התמקדה רק בעניין הכשרת הבנייה על המרפסת. לפיכך, יאמר כבר עתה, כי חרף העובדה שהעתירה התייחסה להכשרת הבנייה בשני חלקי הדירה (האחורי ועל המרפסת), צודקים המשיבים כי אין מקום להידרש להכשרת הבנייה במחסן הואיל ועניין זה נזנח זה מכבר על-ידי העותרים בעררם.
משיבה 1 דחתה את הערר מהטעם שהבנייה המבוקשת אינה עולה בקנה אחד עם תכנית המתאר התקפה באזור המגורים בו מצויה הדירה. תכנית זו (תכנית מס' 3894, להלן: "התכנית המקורית") שהיא תכנית "הרחבות דיור בשכונת מזרח תלפיות בירושלים" תוקנה בחלקה והופקדה ביום 27.4.1993 (תכנית מס' 3894א, להלן: "התכנית המתוקנת"). סלע המחלוקת בין הצדדים הוא בפרשנות אחד מסעיפי התכנית.
סעיף 10ה לתכנית המקורית קבע בזו הלשון:
"הוועדה המקומית תהא רשאית לדון בתוספת בנייה לדירות במפלס הגג. זאת בתנאי שהתוספת לא תפגום במראה הבניין. שטח התוספת לא יעלה על 25 מ"ר ברוטו ותיבנה בנסיגה של 1.2 מ' לפחות מקו הבניין הקיים".
סעיף 8 לתכנית המתוקנת תיקן את הסעיף האמור וקבע בזו הלשון:
"בשינוי לאמור בסעיף 10(ה) שבהוראות תכנית מס' 3894, תותר תוספת בנייה של 25 מ"ר ברוטו במפלס הגג שאינו מפלס הגג הגבוה בבניין, ללא נסיגה של 1.20מ' מקו הבניין הקיים ובלבד שהתוספת לא תפגום במראה הבניין, ותעמוד בדרישות קונסטרוקציה".