אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' ביטוח לאומי מחלקה משפטית ואח'

בפניי בקשה לצו ביניים.

1. הבקשה היא להורות למוסד לביטוח לאומי (הוא המשיב 1, להלן - המוסד) שלא לבצע כל פעולה בקשר עם מכרז מ(2019)2015, לשדרוג ותחזוקת מערכות ביטחון ומתח נמוך (להלן – המכרז); להורות למוסד שלא לחתום על הסכמי התקשרות עם חברת ג'י פור אס טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע"מ (המשיבה 2 ולהלן – ג'י פור), וככל שנחתם כבר הסכם, שלא לבצע מכוחו פעולה כלשהי; ולאסור על תחילת ביצוע עבודות כלשהן במסגרת המכרז. כל זאת עד להכרעה בעתירה המנהלית שבקשה זו נלווית לה. צו ארעי ניתן ביום 16.3.17.

2. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, על רקע מכלול החומר שבפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אעמוד בקצרה על עיקרי שיקוליי.

3. אשר לסיכויי ההליך. טענתה העיקרית של העותרת היא, כי בהצעתה נפלה טעות סופר, אשר גרמה לכך שבגין אחד הפריטים הציעה מחיר גבוה מן המחיר המרבי. לכאורה, יש ממש בטענת העותרת, כי משקלו של הרכיב האמור בהצעה נמוך. עם זאת, מהותה או סיבתה של הטעות הנטענת לא הובררה, בשלב זה, די הצורך, גם לאחר שימוע שקיימה ועדת המכרזים של המוסד. במצב זה, בלא לקבוע מסמרות סופיות, ניתן להתרשם כי אין בפי העותרת טענות בעוצמה המצדיקה הוצאת צו ביניים, כנגד החלטת ועדת המכרזים, אשר הגיעה למסקנה כי אין מדובר בטעות סופר, וכי לא ניתן לתקנה באופן העולה בקנה אחד עם עקרון השוויון שביסוד דיני המכרזים. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח ההלכה, לפיה אין בית משפט פועל כמעין ועדת מכרזים עליונה, וברגיל יתערב בהחלטות ועדת מכרזים אך אם הן חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

4. אשר למאזן הנוחות. מעיון בתנאי המכרז עולה תמיכה בטענות המוסד כי מדובר במכרז שעניינו אספקת שירות (ראו סעיף 2.1.5 למכרז). יש ממש בטענתו, כי אם תתקבל העתירה, ניתן יהיה להפסיק את ההתקשרות עם הזוכה, ולפצות את העותרת על נזקיה הכספיים, ככל שיוכחו כאלה, בשל אי הכרזתה כזוכה מעיקרו של דבר. טענות העותרת, כי מדובר במכרז מסגרת בגדריו מתבצעות הזמנות נפרדות באתרים שונים, אינה גורעת מכך. לא שוכנעתי מטענת העותרת, כי יש במצב זה כדי ללמד על כך שדחיית הבקשה תיצור מצב של "מעשה עשוי", כביכול. אכן, המוסד אינו מצביע על נזק חמור או בלתי הפיך אם יינתן צו כמבוקש. גם שאין חולק, כי העותרת היא שביצעה את העבודות נשוא המכרז עד עתה. גם ג'י פור לא ביססה באופן משמעותי את טענותיה בדבר הוצאות בדבר היערכות לביצוע המכרז. עם זאת, נוכח מהותו של המכרז, שיקולי מאזן נוחות אינם תומכים בהיענות לבקשה.

5. בשולי הדברים אציין, כי נתתי דעתי לטענה של ג'י פור, כי העותרת נגועה בחוסר ניקיון כפיים, הואיל ולא גילתה כי היא נתנה את השירותים קודם לתקופת המכרז, וכי תקופה זו הוארכה נוכח טענותיה. ברם, לא שוכנעתי מן הטענה, כי מדובר בהסתרה מגמתית, כנטען, המצדיקה דחיית הבקשה בשל אי ניקיון כפיים.

6. באופן דומה, לא שוכנעתי מטענת השיהוי שהעלתה ג'י פור, ולפיה המבקשת המתינה לרגע האחרון ממש, באופן שהביא להארכה דה פקטו של ההתקשרות עימה. פרק הזמן עד הגשת העתירה (פחות מחודש ימים) לא היה בלתי סביר. אף לא הוצבע על נזק חמור בגינו, או על שינוי מצב מהותי לרעה של ג'י פור.

7. מקבילית הכוחות המתקבלת מכל האמור היא, כי אין הצדקה מספקת למתן צו ביניים כמבוקש. משכך, הבקשה לצו ביניים נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 16.3.17 מבוטל בזה. המבקשת תישא בהוצאות כל אחת מן המשיבות בבקשה לצו ביניים בסך של 7,500 ₪. סכום זה מביא בחשבון את היקף העבודה שנדרש, ואת הקביעות לעיל. לסכומים אלה אין לצרף מע"מ. הם ישולמו עד ליום 7.5.17.

8. דיון בעתירה נקבע בזה ליום 26.4.17 שעה 14:00. כתבי תשובה יוגשו עד ליום 19.4.17.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.