1.בהמשך לדיון שהתקיים בבקשה למתן צו ביניים, אשר בסיומו נמחקה הבקשה למתן צו ביניים, הודיעה העותרת כי ברצונה להמשיך ולדון בעתירה וכן ביקשה, לתקן את עתירתה ולהוסיף טענה, כי המשיבה 3, שזכתה במכרז, אינה עומדת בתנאי הסף הדורש קיום רישיון עסק.
נוסח הסעיף המתוקן, אותו ביקשה העותרת להוסיף לעתירתה הינו: "ככל שהמשיבות 1 – 2 תפסולנה את הצעת העותרת בגין אי עמידה בתנאי סף למכרז עקב היעדר רישיון עסק, יש לפסול גם את הצעת המשיבה 3 מאותה סיבה, וכפועל יוצא מכך, יש לבטל את המכרז כולו ולערוך מכרז חדש במקומו".
2.עתירתה של העותרת, אשר הוגשה בתאריך 13.9.16, מתייחסת להחלטת המשיבה 1, לבחור במשיבה 3 כזוכה במכרז 21/16, שעניינו ביצוע הסעות תלמידים, כאשר העותרת והמשיבה 3 היו שתי המתמודדות במכרז.
העותרת העלתה טענות שונות בנוגע לפגמים שנפלו, לטענתה, בהחלטת המשיבה 1, וכן טענות מדוע יש להורות על ביטול זכייתה של המשיבה 3, ולחילופין נטען, כי המשיבה 1 הייתה צריכה לבחור, בהתייחס לחלק ממסלולי ההסעות בעותרת, ובחלק מהמסלולים במשיבה 3, תוך התייחסות להצעה הזולה ביותר, לגבי כל מסלול ומסלול.
3.העותרת אף הגישה בקשה לצו ביניים ובמסגרת התגובות שהוגשו לבקשה זו, הועלתה הטענה כי לעותרת אין כלל רישיון עסק, שקיומו היה תנאי בהוראות המכרז ועל כן, יש לדחות את טענותיה ולפסול את הצעתה.
4.בבקשתה לתיקון העתירה טענה העותרת, כי התנאי במכרז, לפיו על מגיש ההצעה להיות בעל רישיון עסק תקף, הינו תנאי פורמלי, אשר המשיבה 1 אינה בודקת אותו ואינה עומדת על קיומו.
בהקשר לכך נציין, כי טענה זו תמוהה, שכן לא ברור כיצד סבורה העותרת שבית המשפט יורה למשיבה להעסיק חברה הפועלת בלא רישיון עסק כחוק, במיוחד כאשר המדובר בחברה האמורה לבצע הסעות ילדים, גם אם בעבר, לפני שנת 2015, לא פעלה המשיבה 1 להוצאת רישיונות עסק בתחומה.
לעניין זה אין נפקא מינא מהי הסיבה בגינה אין לחברה רישיון עסק.
עוד נציין בהקשר זה, כי אם העותרת טוענת שהייתה זכאית לקבל רישיון עסק וכי זה לא ניתן לה, מקומה של טענה זו בהליך נפרד כנגד הגוף שהינו בעל הסמכות ליתן רישיון עסק, ואשר, לטענת העותרת, אינו מפעיל את סמכויותיו כראוי.
אין מקום במסגרת עתירה, שעניינה בחינת ההליך המכרזי והזוכים במכרז, לבחון טענות באשר לסיבות בגינן לא קיבלה העותרת רישיון עסק.
5.במסגרת הבקשה לתיקון העתירה, נטען על ידי המבקשת, כי רישיון העסק של המשיבה 3 רשום על שמו של אחד מבעלי המשיבה 3, שנפטר לפני שנים ספורות, וכפועל יוצא מפטירתו, ובהתאם לתקנות, פקע תוקף רישיון העסק ועל כן, גם למשיבה 3 לא היה רישיון עסק בתוקף במועד הרלבנטי למכרז.
המשיבה 3 טענה בתגובתה, כי יש לה רישיון עסק תקף על שמה, וכי המנוח לא היה בעל המניות היחיד בחברה – המשיבה 3, ועל כן, התקנות אליהן הפנתה העותרת, לא חלות במקרה זה.
המשיבה 3 טענה, כי רישום רישיון העסק על שם המנוח היה עניין טכני שכן הוא זה שהגיש את הבקשה לרישיון עבור המשיבה 3, אולם רישיון העסק לא ניתן שמית למנוח, אלא ניתן למשיבה 3.
6.המשיבות 1 ו – 2 טענו בתגובתן לבקשה לתיקון העתירה, כי אין המדובר בתיקון עתירה אלא בעתירה חדשה, שכן העותרת לא העלתה טענה זו בדבר היעדר רישיון עסק למשיבה 3 בפניותיה למשיבות 1 ו – 2 ואף לא בעתירה שהוגשה ב - 13.9.16.