1.לפניי הליך הנושא כותרת "עתירה מינהלית", אשר הוגש על-ידי העותר לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו (כלשון העותר) "כערכאת ערעור על בתי-משפט מקומיים ביהודה ושומרון". יוקדם ויצוין, כי הואיל והעותר הכתיר את ההליך כ"עתירה מינהלית", סיווגה המזכירות את ההליך כעתירה מינהלית שהוגשה לבית-המשפט לעניינים מינהליים; ולאחר מכן הוקצה התיק לטיפולי.
כתב-הטענות שהגיש העותר, אשר מקיף 95 עמודים וכורך עוד כ-1,400 עמודי נספחים, נסב על שני עניינים עיקריים. הנושא האחד – עניינו השגות שהגיש העותר לידי משיבה 2, מנהלת הארנונה במועצה האזורית שומרון (להלן גם – מנהלת הארנונה), בעניין חיובי ארנונה שהוטלו עליו על-ידי משיבה 1, המועצה האזורית שומרון (להלן גם – המועצה) בשנים 2014-2011; וכן עררים שהוגשו לוועדת הערר של המועצה, בעניין ההשגות האמורות. הן לגבי ההשגות והן לגבי העררים נטען, כי ככל שהתקבלו בהם החלטות – הן ניתנו לאחר חלוף המועד הקבוע לכך בדין. לגופו של עניין, הלין העותר בהליכים אלו על שומת הארנונה שנקבעה לנכס שבבעלותו בישוב שערי תקווה, וכרך לבקשותיו טענות נוספות הקשורות בתקופה שקדמה לשנים האמורות, ובכלל זה – אי-חוקיות גביית הארנונה החל משנת 1985 ואילך, מטעמים שונים; שיטת מדידת שטחים ואופן ביצועה; וגבייה שלא כדין של דמי אגרת ביוב, דמי שמירה חיובי מים ומיסי ועד. הנושא השני – עניינו בקשות לקבלת מידע, בזיקה לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע), שהגיש העותר למשיבים 3-1, בעניינים שונים, ובכלל זה – צווי ארנונה שפרסמה המועצה בשנים 2014-1985; תעריפי ארנונה שאושרו לגבייה בשנים אלה, לרבות מידע בדבר אישורים להגדלת התעריפים ולשינויים בסיווגי הארנונה; "חוקי עזר לשומרון" שפורסמו בין השנים 2014-1996; פרוטוקולים של מליאת המועצה האזורית שומרון; פירוט תשלומים שהעותר חויב בהם; רשימת מודדים מוסמכים שקבע ראש המועצה; וכן שרטוטים, אישורים ותצהירים שונים.
הואיל ומדובר בהליך שלישי במספר המוגש על-ידי העותר בעניינם של נושאים דומים, נגד אותם המשיבים; והיות שכבר התקבלו החלטות בהליכים המשפטיים שהתנהלו עד כה בין הצדדים, אשר חלקם עודם תלויים ועומדים – אסקור בקצרה את הרקע שקדם להגשת ההליך דנן. לאחר מכן, תבחן בקשת העותר "ליתן החלטה באשר לסמכות העניינית והמקומית לערכאה המוסמכת לדון בעתירה, וככל שימצא כי סמכות זו הינה לפתחו של בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה באריאל אבקש ברשות בית המשפט כי יורה לעשות [כן]".
2.בתחילה, הגיש העותר עתירה מינהלית לבית-המשפט לעניינים מינהליים מרכז, בנוגע לכל העניינים שלעיל, בהתייחס לשנת 2011 בלבד; וכן ביקש סעד הצהרתי, לפיו, משלא ניתנו החלטות בהשגות ובעררים שהגיש בתוך התקופה שנקבעה לכך בדין – יש לקבל את טענותיו במלואן נגד שומת הארנונה, ולהשיב לו כספים שנגבו ממנו ביתר. עתירה זו נמחקה, בהסכמה, מחמת חוסר סמכות (עת"מ 8166-04-12 דוד מזרחי נ' מועצה אזורית שומרון ואח' (28.6.12); להלן – העתירה הראשונה).
בסמוך לאחר מכן הגיש העותר עתירה מינהלית לבית-המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, אשר עסקה בכל העניינים שצוינו בפסקה 1 לעיל, לגבי שנת 2011 בלבד; ועם הגשתה – הוגשו שבע בקשות לתיקון כתב-העתירה (להלן – העתירה השנייה). בכלל זה הגיש העותר, בין-היתר, בקשה לצרף לעתירה טענות שונות בנוגע לשומת הארנונה עבור שנת 2012; בקשה להוספת סעד הצהרתי לעתירה, בדומה לזה שהוגש במסגרת העתירה הראשונה; בקשה להורות למשיבים להגיש תצהירים; ובקשה לפסול את משרד עו"ד חייקין מלייצג את משיבים 3-1, מחמת ניגוד עניינים. בשלב מאוחר יותר הגיש העותר בקשות נוספות, שעניינן, בין-השאר, כריכת טענות זהות לעתירה בנוגע לשומת הארנונה – עבור השנים 2013 ו-2014.
לאחר שנתקבלה עמדת המשיבים בשאלת סמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה הנ"ל כפי שהוגשה, הורתי, בפסק-דין חלקי, על מחיקתה על הסף של העתירה השנייה נגד משיבים 3-1 – אשר החלטותיהם אינן בסמכותו העניינית והבינלאומית של בית-המשפט לעניינים מינהליים; זאת, הן בנוגע למיסים המוניציפאליים המוטלים על העותר, והן ביחס לבקשותיו לקבלת מידע (עת"מ 14187-07-12 דוד מזרחי נ' מועצה אזורית שומרון ואח' (18.8.14); להלן – פסק-הדין החלקי). בצד זאת, הורתי בפסק-הדין החלקי, כי לבית-משפט לעניינים מינהליים נתונה הסמכות לדון בטענות שהופנו בעתידה השנייה נגד משיב 4, הממונה מטעם משרד הפנים ביהודה ושומרון בנוגע לבקשות לפי חוק חופש המידע. אולם, הואיל וטענותיו של העותר נכרכו אלו באלו על-פני עשרות רבות של עמודים, אשר נתמכו במאות נספחים, מבלי שניתן להבחין אלו מהטענות מופנות לגבי אלו מן ההחלטות הנתקפות בגדר העתירה, ולגבי אילו טענות נתונה סמכות לבית-משפט לעניינים מינהליים – הוריתי לעותר להגיש כתב-עתירה מתוקן, אשר יופנה נגד משיב 4 בלבד. בשולי הדברים, הומלץ לעותר – כפי שמומלץ לכל בעל-דין שאינו מיוצג – לשכור את שירותיו של עורך-דין.
3. לאחר קבלת פסק-הדין החלקי, פנה העותר בבקשה לנשיא בית-המשפט העליון דאז, כב' השופט א' גרוניס, להורות על העברת ההליכים לבית-המשפט לעניינים מקומיים באריאל או לבית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בקשה זו נדחתה, משנקבע כי לא ניתן להעביר את ההליך לאחר שנמחק, והבקשה אינה יכולה לשמש תחליף לערעור על פסק-הדין החלקי; תוך שצוין – "למבקש נתונה האפשרות לפתוח הליך חדש בפני הערכאה המוסמכת. איני רואה מקום להביע כל עמדה בעניין זה" (בש"מ 6258/14 7174/14 דוד מזרחי נ' מועצה אזורית שומרון ואח' (19.9.14)). בהחלטה נוספת קבע כב' הנשיא גרוניס: "אין זה מתפקידו של בית המשפט ליתן ייעוץ משפטי לבעלי הדין בהליכים שלפניו, קל וחומר בהליכים המתנהלים בערכאה אחרת. איני רואה מקום להביע כל עמדה לגבי ההליכים המשפטיים אשר באפשרותו של המבקש לנהל או לגבי סיכוייהם" (בש"מ 6258/14 7174/14 דוד מזרחי נ' מועצה אזורית שומרון ואח' (30.9.14)).
4.ביום 28.9.14 הגיש העותר בקשה הנושאת כותרת – "בקשת תיקון וביטול פסק-דין חלקי", במסגרת העתירה השנייה; וביום 3.10.14 דחיתי את הבקשה, אשר לא גילתה כל עילה לתיקון או לביטול פסק-הדין החלקי. אף בהזדמנות זו הומלץ לעותר, פעם נוספת, להיעזר בשירותיו של עורך-דין.
5.העותר הגיש ערעורים לבית-המשפט העליון – הן נגד פסק-הדין החלקי, והן בעניין ההחלטה שלא לתקנו או לבטלו; אולם, משנדחו בקשותיו של העותר על-ידי רשם בית-המשפט העליון לפטור מהפקדת ערבון, וכן ערעורים שהגיש העותר על החלטות הרשם – נמחקו שני הערעורים האמורים, לבקשתו (בר"מ 7174/14 דוד מזרחי נ' מועצה אזורית שומרון ואח' (20.1.15)).