מוניר זגייר - יו"ר ועד תושבי שכונות צפון ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'

בקשת העותרים לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה") להורות על ביצוע פסק הדין שניתן בעתירה ביום 1.11.15 (להלן: "פסק הדין").

הרקע לבקשה ותמצית טענות הצדדים

1.פסק הדין דן בעתירתם של תושבי שכונות צפון מזרח ירושלים: שכונת כפר עקב; שכונת סמיראמיס; ושכונת אל-מטאר המצויות בתחום השטח המוניציפלי של ירושלים, אך הנמצאות מחוץ לגדר ההפרדה התוחמת את ירושלים ממזרחה (להלן: "השכונות"). במסגרת העתירה ביקשו העותרים מעיריית ירושלים ומראש העירייה את הסעדים הבאים:

א.לפעול לאלתר למילוי חובותיהם הקבועות בדין, לשם שיפור ותיקון כבישי שכונות העותרים, הסרת המפגעים והמכשולים מהם, ניקויים, הזלפתם, תיקון מערכת הניקוז המיושנת ביותר בהם, בניית מדרכות לצדם, סימון מעברי חצייה, הצבת תמרורים ושיפור רמת הכבישים בשכונות באופן כללי ובכך להביא להסרת הסיכונים החושפים מדי יום את העותרים ובני משפחותיהם, בנוסף לתושבי השכונות המונה כ-60 אלף בני אדם, לסכנות ממשיות.

ב.לפעול לאלתר למילוי חובותיהם על פי דין, להסרת המפגעים ובנייה ללא דיחוי של מדרכות בכביש המוביל אל מרבית בתי הספר בשכונות – אשר נמצאים בשכונת זגייר ובשכונת אל-מטאר – לסמן בהם מעברי חצייה ולהציב תמרורים.

ג.לפעול לאלתר למילוי חובותיהם על פי דין באמצעות הכנת תכנית כוללת ורב שנתית לביצוע כל העבודות לעיל ועבודות נוספות הנדרשות ליישומה כדי להגן על חייהם של עשרות אלפי נוסעים והולכי רגל בכבישי השכונות, שבמסגרתה ייקבע לוח זמנים מפורט וברור לפעולות הנדרשות כאמור לתיקון ושיפור הכבישים בכל אחת ואחת מהשכונות הנ"ל.

ד.לפעול לאלתר להקצות באופן מיידי את המשאבים והתקציבים הדרושים לתיקון מהיסוד של מצב הכבישים בשכונות לשם שמירה על זכויות התושבים לחיים סדירים ולסביבה נטולת מפגעים וסכנות.

ה.לפעול לאלתר למילוי חובותיהם על פי דין למניעת הצפות בכבישי השכונות.

2.בפסק הדין נקבע כי ניתן להיעתר לחלק המרכזי של העתירה, שכן לא הייתה מניעה להורות למשיבים לקדם תכנית פעולה שנועדה לשפר ולתקן את הכבישים, לרבות את המדרכות שלצדם ומערכות הניקוז בשכונות על מנת לבצע את המוטל עליהם על פי פקודת העיריות [נוסח חדש]. לכן נקבע כי על המשיבים לגבש תכנית ביצוע העבודות המדוברות תוך שלושה חודשים מיום מתן פסק הדין ולהיערך לביצוע התכנית בפועל בתוך שישה חודשים לאחר מכן בהתאם.

3.ביום 21.2.16 פנו העותרים לבית המשפט בבקשה לפי הפקודה בטענה שלמרות שהעותרים נעתרו לבקשת המשיבים להארכת מועד במילוי חובותיהם על פי פסק הדין, המשיבים גררו את רגליהם ולא עמדו במוטל עליהם. נוכח תגובת המשיבים לבקשה על פיה נטען כי הם מילאו אחר השלב הראשון של פסק הדין, היינו גיבוש תכנית ביצוע העבודות תוך שלושה חודשים, ביום 7.3.16 נדחתה בקשת הביזיון. עם זאת יוער כי בית המשפט (כב' השופט ע' שחם) ציין בהחלטתו כי "המבחן האמיתי" של המשיבים יהיה בתום המועד לביצוע השלב השני של התכנון על פי פסק הדין בו יהיה עליהם להיערך לביצוע התכנית.

4.ביום 13.7.16 פנו המשיבים להארכת מועד לביצוע פסק הדין עד ליום 1.3.17. במסגרת הבקשה טענו המשיבים כי הם ביצעו שורה ארוכה של פעולות ופגישות לשם קידום התכנית. פעולות אלו כללו: שכירת שירות משרד מהנדס לתכנון; קיום מספר פגישות עם משרד האוצר, משרד התחבורה ומנהלת מינהל הקהילתי - עוטף ירושלים; גיבוש תכנית ואומדן ראשוני לסלילת חמישה כבישים בשכונות; הגשת בקשה למשרד התחבורה לקבלת תוספת תקציב עבור התכנון; וקיום פגישה וסיור עם העותרים שהתבקשו להכין טבלת בקשות מרוכזת. לאחר קבלת תגובת העותרים לבקשה וההתנגדות לה, הוחלט ביום 4.8.16, חרף ההתנגדות, להיעתר לבקשת המשיבים בחלקה ולהאריך את המועד לביצוע פסק הדין עד ליום 1.1.17 וזאת מטעמים פרקטיים ומפאת הקשיים הכרוכים במתן הצו המבוקש.