עת"מ
בית המשפט המחוזי שבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
25022-08-13
23/09/2014
|
בפני השופטת:
שרה דותן
|
| - נגד - |
עותרים:
1. אמיליו פלוס
2. דליה פלוס3. גלית חטב פלוס
3. אורית מרים קומבור
|
משיבים:
1. ועדה מחוזית לתכנון ובניה תל אביב
2. הועדה המקומית בת-ים
3. רענן בם (פורמלי)
4. לאה בם (פורמלי)
5. דוד יוכפז (פורמלי)
6. שרית יוכפז (פורמלי)
7. עיישה שושן (פורמלי)
|
| פסק דין |
עניינה של העתירה בהחלטה של הועדה המחוזית לתכנון ובניה ת"א (להלן: "הועדה המחוזית"), מיום 30.05.2013 (להלן: "ההחלטה"), לאשר, בתנאים, תכנית שמספרה בי/470/א (להלן: "התכנית" או "התכנית שבמחלוקת"), אשר מתייחסת לבניין ברחוב אוסקר שינדלר 20 בבת ים (להלן: "הבניין").
בנוסף, מופנית העתירה נגד החלטתה של ועדת משנה ב' להתנגדויות של הועדה המחוזית מיום 10.06.2013 (להלן: "ההחלטה הנוספת"), שניתנה בבקשת הבהרה בקשר להחלטה.
בתכנית, ביקשו העותרים להוסיף לבניין קומה ולהתיר שימוש מסחרי בקומת המרתף (נספח 19 לעתירה). בהחלטתה, אישרה הועדה המחוזית את התכנית בתנאים שמתייחסים לתכנון מקומות החניה. בנוסף, אסרה על השימוש במרתף, לעת הזו, וחייבה לאטמו כתנאי למתן היתר לבניה נוספת (נספח 1 לעתירה). בהחלטה הנוספת, נדחתה בקשה שהגישו העותרים בקשר לאמצעי בו תתבצע אטימתו של המרתף.
העתירה שלפני היא החוליה האחרונה בשרשרת של הליכים שבהם נקטו העותרים במטרה לקדם את תכניתם. בשלב קודם הוגשה עתירה נגד החלטה של הועדה המחוזית, שנידונה בפני כב' השופט בכר (להלן: "העתירה הראשונה"). בדיון המקדמי, שם, הגיעו הצדדים להבנות שונות, והסכימו לקיים דיון חוזר בועדה המחוזית. ההחלטות שנגדן מופנית העתירה שלפני התקבלו בעקבות הדיון החוזר האמור.
חזרתי ועיינתי בעתירה המחזיקה 39 עמודים ושלושה כרכי נספחים עבי כרס. לא שוכנעתי, כי יש בסיס לטענות המועלות בה.
ב"כ העותרים מבקשים לתאר תמונת מצב, כאילו הועדה המחוזית ביצעה "פניית פרסה": סטתה מהחלטות ומהמלצות קודמות, ו"חיפשה נימוקים חדשים 'מתחת לפנס' ... על מנת להצדיק את סירובה לאשר את הסבת שטח המרתף לייעוד משרדים" (עתירה, סעיף 21). לאמיתו של דבר, לאחר עיון בנספחי העתירה ובנספחי תגובתה של המשיבה 1, התברר, שניסיונות לקדם את הבנייה החלו במועד מוקדם יותר מהאמור בכתב העתירה, ונתקלו בקשיים.
הגם שנקודת המוצא לדיון בעתירה זו הינה אבן הדרך אליה הגיעו הצדדים בדיון בעתירה הקודמת, יש רלוונטיות להשתלשלות העניינים שקדמה לה. זו מצביעה על כך שהעותר 1 פעל ב"שיטת הסלמי". בהתמדה רבה, לאורך שנים, הוגשו בקשות חוזרות ונשנות למתן היתרים. החלטה שדחתה בקשה, או שההיתר שניתן בה לא היה מספק, היתה נזנחת לחודשים ואף לשנים. לאחר מכן, כמו עוף החול, היתה הבקשה חוזרת ומתחדשת. מכל "גלגול חיים" שכזה נצברו הישגים קטנים, שהצטרפו, בסופו של יום, להישגים משמעותיים, כפי שעוד יפורט להלן.
אקדים לדיון הערה טכנית: מספרי הנספחים המצוינים בספרות מתייחסים לנספחי העתירה, בעוד שציון הנספחים באותיות מתייחס לנספחי התגובה של המשיבה 1.