כיאל נ' משרד הפנים/האגף לרישוי כלי נשק ואח'

1.עתירה לביטול החלטות הממונה על כלי ירייה במשיב 1, בגדרן הורה על ביטול רישיונו של העותר להחזיק בכלי ירייה מסוג אקדח. הדיון מתמקד בשאלה האם נפל פגם בהסתמכות המשיב על המלצת המשטרה שמצידה התבססה על מידע גלוי ומידע מודיעיני חסוי והגיעה למסקנה כי טמונה מסוכנת לציבור במתן רישיון לעותר להחזיק כלי יריה.

רקע

2.העותר, יליד 1975, תושב הכפר ג'דידה-מכר, עובד כמתקין בחברת שריונית חוסם. בעבודתו זו נדרש העותר להגיע לבתי לקוחות בכל רחבי הגליל.

בשנת 2012 ניתן לעותר רישיון להחזקת כלי ירייה, בתבחין "עבודה ביישוב זכאי". תוקף הרישיון היה עד ליום 31.3.2016.

3.ביום 1.11.2015 פרץ סכסוך בכפר בין משפחת כיאל, אליה משתייך העותר, למשפחת בסל, בגדרה הותקף בנו של העותר, ג'אלי כיאל. במסגרת חקירת האירוע על ידי משטרת ישראל, הגיע למשטרה מידע מודיעיני בדבר מעורבותו של העותר ובין היתר מידע ולפיו העותר עשה שימוש באקדח שהחזיק, וירה שתי יריות באוויר כדי להרתיע את התוקפים.

4.בעקבות חשדות אלו בדבר מעורבותו של העותר והשימוש שעשה באקדח, תפסה המשטרה את האקדח שהחזיק והעבירה לממונה על כלי יריה המלצה לבטל את רישיונו של העותר. ביום 16.11.2015 ניתנה החלטה של הממונה לבטל את רישיונו של העותר. בהחלטה ציין כי עילת הביטול היא "המלצת משטרת ישראל בשל פתיחת תיק בגין פציעה בנסיבות מחמירות וירי בשטח בנוי" (להלן: החלטת הביטול).

על החלטת הביטול הגיש העותר ערר, בהתאם לסעיף 12 לחוק כלי היריה, התש"ט- 1949 (להלן: חוק הרישוי).

5.עררו של העותר נדחה בהחלטה מיום 17.3.2016 ועל-כן, הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (להלן: העתירה הראשונה). לאחר שהוגשה העתירה הראשונה והצדדים התייצבו לדיון בפני כב' השופטת י' וילנר, התברר כי לממונה הוגשה המלצה עדכנית של משטרת ישראל. בהמלצה העדכנית צוין כי קיים מידע מודיעיני נוסף שלא היה ידוע בעת מתן ההמלצה הראשונה, וכי התברר כי כנגד העותר נפתחו תיקי חקירה בגין אירועים נוספים.

6.לאור המידע העדכני, החליט הממונה לקיים דיון נוסף בעניינו של העותר ולעותר ניתנה אפשרות להגיש טיעוניו בכתב. לאחר הגשת טיעוני העותר ולאחר שניתנה לו אפשרות להשלמת טיעונים, ניתנה ביום 22.11.2016 החלטה חדשה של הממונה. בהחלטה חדשה זו חזר הממונה על החלטת הביטול וקבע:

כעולה מהמלצת המשטרה, מעורבות העורר באירוע הקטטה, מעורבותו בירי באזור מגורים ושאר התיקים, לרבות המידע החסוי, מהווים כמכלול ראיה מנהלית כבדת משקל למסוכנות העורר ולאי כשירותו לשאת כלי ירייה בעת הזאת.