עת"מ 24337-01-17 ורגון ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן ואח'

בקשה לצו ביניים שהגישו המבקשים שהינם תושבי השכונה ופועלים לטענתם כנציגות של חלק גדול מתושבי השכונה, שלפיו המשיבה 1 תימנע מליתן היתר בניה למשיבה 2 מכוח תמ"א 38 ביחס למקרקעין ברחוב רננים 4-2 שכונת ותיקים ברמת גן.

מדובר בהיתר בניה (שאין מחלוקת שהוא כנראה אמור/יכול להינתן בקרוב) להריסת שני בניינים בני 3 קומות ו-32 דירות ובנייה במקומם שני בניינים חדשים בני 10 קומות ו-72 דירות.

זאת במסגרת עתירה בה מבוקש לקבוע כי החלטת המשיבה 1 מיום 4/5/14 לאשר את הבקשה להיתר בניה בטלה ולא ניתן להאריכה/לחדשה ולפעול על פיה, ובין היתר לא ניתן לתת היתר בניה מכוחה.

זאת כנטען בעתירה, מחמת וההחלטה לאשר את הבקשה להיתר תקפה לשנה אחת בלבד אלא אם כן הוארך תוקף ההחלטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, כשהארכת התוקף יכולה להתבצע פעם אחת ולתקופה של שנה בלבד ובכל מקרה, גם אם הוארך המועד של שנה מטעמים מיוחדים (ולא כך היה במקרה דנן) בחלוף השנתיים האמורות אין להחלטה כל תוקף ולא ניתן לפעול מכוחה, כעולה מתקנה 20(א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל-1970 (להלן: "התקנות") ומהפסיקה.

יש לציין שביום 4/7/16 תוקנה תקנה 20 ונקבע שתוקף ההחלטה לאשר בקשה להיתר הוא שנתיים מיום שהתקבלה וגם אם יש ספק אם היא חלה במקרה דנן נטען כי חלפו לכאורה גם שנתיים מאז ההחלטה להיתר.

זאת גם לאור האמור במכתבה של המשיבה 1, ע"י עו"ד אמיר חל מהשירות המשפטי, מיום 24/7/16 (להלן: "המכתב") שבו נאמר כך:

"רננים 2-4 – בקשה 2013518:

• בקשה לתמ"א 38 הריסה ובניה שהוגשה ביום 02.10.13.

• הבקשה אושרה בתנאים ביום 04.05.14 וביום 17.07.14 הוחלט שתבוצע בדיקה חוזרת ע"י הצוות המקצועי.

• כנגד הבקשה הוגש ערר מס' 5345/14 ביום 12.06.14, והערר נדחה ללא צו להוצאות ביום 24.12.14.