עת"מ 23832-06-15 מול הים אילת (1978) בע"מ נ' ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה ואח',עת"מ 29187-06-15 במע"ר אילת ואחרים נ' לעררים ואח'

1.העותרים בשתי העתירות שאוחדו, מול הים אילת (1978) בע"מ (להלן: "מול הים") וועד פעולה של סוחרים במע"ר אילת ואח' (להלן: "וועד פעולה") עתרו כנגד החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: "וועדת העררים") מיום 14.4.15, נדחו העררים שהעותרים הגישו כנגד החלטת הועדה המחוזית לתו"ב מחוז דרום והותירו אותה על כנה. הועדה המחוזית החליטה בהחלטה, מושא החלטת ועדת העררים, לאשר את התוכנית מספר 32/102/03/2 – מרכז חברת בר גיל – אילת (להלן: "התוכנית") בכפוף לתיקונים, כפי שפורט בהחלטה. מרכז חברת בר גיל אילת הינו מרכז מסחרי – קניון, עם מרכז תחבורתי אשר נועד להחליף את התחנה המרכזית הקיימת באילת בקצה המערבי של המע"ר.

עתירת העותרים היא לביטול התוכנית.

2.את התוכנית יזמה המשיבה חברת בר גיל בע"מ (להלן: "חברת בר גיל") לפני למעלה משש שנים. מטרתה של התוכנית כמפורט בתקנונה הינה "הקמת מרכז מסחרי הכולל תחנה מרכזית, תחנת תדלוק וחניון". הוועדה המקומית לתו"ב אילת, אחת המשיבות (להלן: "הוועדה המקומית") דנה בתוכנית ביום 22.11.09 והחליטה על הפקדתה בפני הוועדה המחוזית בכפוף לתיקונה על פי הערות מינהל ההנדסה. הוועדה המחוזית לאחר דיון בתוכנית החליטה להורות על הפקדתה, וביום 27.10.11 פורסמה בעיתונות הודעה על הפקדת התוכנית. בעקבות הפרסום הוגשו שלוש התנגדויות לתוכנית, שתיים של העותרות, ואחת של מר אלי טל, אחד המשיבים בעתירות (להלן: "מר טל"). מר טל הינו בעליה של שתי חנויות באילת, האחת במרכז השלום והשנייה בקניון מול הים.

הוועדה המחוזית קיימה מספר דיונים בעניינה של התוכנית וקיבלה לעיונה חוות דעת כלכליות מהצדדים וממומחית שהוועדה מינתה. לאחר שהוועדה המחוזית קיימה מספר דיונים – דיונים פנימיים ודיונים בנוכחות הצדדים, החליטה הוועדה המחוזית ביום 24.3.14 לדחות את ההתנגדויות שהוגשו כנגד התוכנית, תוך שקבעה כי התוכנית תאושר בכפוף למספר תיקונים כמפורט בהחלטתה.

3. על החלטת הוועדה המחוזית הגישו העותרים ערר לוועדת העררים, אשר שמעה את טיעוניהם, כאמור בהחלטתה, במשך יום תמים. ביום 14.4.15 ניתנה ההחלטה מושא העתירה ע"י וועדת העררים.

4.העותרים לא השלימו עם החלטת הועדה, ומכאן העתירה בענייננו.

5.אתייחס להלן לטענות שהעלו העותרים והמשיבים בכתבי הטענות ובמהלך הדיון בבית המשפט. בשל עמדתם המשותפת של העותרים ומר טל, בהתייחסותי לטענותיהם אסתפק בציון כי המדובר בטענות העותרים מבלי לנקוב בזהות העותר המסוים או מר טל, שהעלה את הטענה (להלן: העותרים ומר טל יכונו "העותרים" אלא אם ייכתב אחרת). גם לגבי כלל המשיבים, חוץ ממר טל, אתייחס להלן כאל "המשיבים" אלא אם ייכתב אחרת.

טענה בדבר כשל משפטי בשל כך שהעררים שהעותרים הגישו לוועדת העררים נדונו יחד עם הערר שהגישה – חברת בר גיל

6.העותרים הגישו עררים לוועדת העררים, לאחר שקיבלו אישור כנדרש להגשתם מיו"ר הוועדה המחוזית. לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק תכנון ובנייה לפניה ליו"ר הוועדה המחוזית לשם קבלת רשות להגשת ערר לוועדת העררים, ולאחר שנודע לה כי העותרים הגישו עררים על החלטת הועדה המחוזית, פנתה חברת בר גיל ליו"ר הוועדה המחוזית וביקשה רשות להגשת ערר. יו"ר הוועדה המחוזית החליט, מבלי שפנה לקבל את תגובת העותרים, ליתן לחברת בר גיל רשות לערור למועצה הארצית, בנימוק "...מכיוון שניתנה רשות ערר למועצה הארצית למתנגדים לתוכנית, והיא צפויה לידון ממילא בפני וועדת העררים, אין מניעה בנסיבות אלה, לפרוס בפני ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית את כל מגוון העמדות שעמדו בפני וועדת המשנה להתנגדויות...".

לאחר קבלת הרשות להגשת ערר הגישה חברת בר גיל ערר לוועדת העררים, והדיון בערר שהגישה אוחד עם הדיון בעררים שהעותרים הגישו. העותרים תקפו בפני ועדת העררים את חוקיות החלטת יו"ר הוועדה המחוזית וביקשו לדחות את הערר שחברת בר גיל הגישה על הסף.

7.ועדת העררים החליטה להתייחס לטענת הסף שהעלו העותרים בהחלטתה בסוף הדיון ושמעה את שלושת העררים במסגרת דיון אחד. בהחלטתה, מושא העתירה, קבעה ועדת העררים כי מאחר ותחום סמכותה נקבע במסגרת סעיף 110 לחוק התכנון והבניה, ומאחר ולא הוקנתה לוועדה, במסגרת סעיף זה סמכות לשמיעת עררים על החלטות יו"ר הוועדה המחוזית, אין זה מסמכותה לדחות את הערר שהגישה חברת בר גיל מהנימוקים שהועלו על ידי העותרים. לפיכך, החליטה הוועדה לדחות את בקשות העותרים לסילוק על הסף של הערר של חברת בר גיל.