עת"מ
בית המשפט המחוזי שבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
22285-10-14
20/10/2014
|
בפני רשם:
נאוה בן אור
|
- נגד - |
המבקשים:
1. אברהם שלום 2. יוסף עזרא
|
המשיבים:
1. רשם העמותות 2. ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים (ע"ר) 3. עו"ד רמי גולדשטיין 4. רו"ח דורון פרלשטיין
|
החלטה |
הבקשה שלפניי הוגשה ב- 19.10.14 כ"בקשה דחופה לסעד זמני ולקיום דיון מהיר ככל האפשר", ובמסגרתה התבקש בית המשפט לאסור עד למתן החלטה אחרת על קיום אסיפה כללית של משיב 2 הקבועה ל- 22.10.14, וכן לאסור עד למתן החלטה אחרת על הוספת חברים למשיב 2 מעבר למניין הקיים של 126 חברים, וסעדים נלווים נוספים.
ייאמר מיד, כי דין הבקשה להידחות על הסף מן הטעם שהוגשה מבלי שהוגשה עתירה מנהלית, בניגוד לתקנה 9(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, המורה כי בקשה לצו ביניים תוגש בנפרד מן העתירה, במועד הגשתה או לאחר מכן. מכאן, שאין להגיש בקשה לצו ביניים מבלי שהוגשה תחילה עתירה שעליה נסמכת הבקשה.
על אף האמור, ביקשתי את תגובת המשיבים לבקשה.
עיון בתגובותיהם מלמד כי דין הבקשה להידחות אף לגופה.
מן העובדות שהובאו בתגובות אלה עולה, כי העניינים הנוגעים למחלוקות שבין המבקשים לבין משיב 2, לרבות אלה שעניינן בצירוף חברים, תקפותן של החלטות הנהלה וכיוצא באלה, כל אלה יסודם בהחלטות שהתקבלו לפני זמן רב, ולו רצו המבקשים להביא לביטולן, היה עליהם לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך, במועד, ולא לבית משפט זה, בשיהוי ניכר.
מכל מקום, הבקשה שלפניי יכולה להתייחס אך לטענת העותרים לפיה היה על משיב 1 לפעול למניעת קיומה של האסיפה הכללית שזומנה ב- 2.10.14 ל- 22.10.14, בטענה כי למשיב 2 צורפו שלא כדין – כטענת המבקשים – חברים נוספים וכי משיב 2 מתנהל שלא כשורה. אלא שגם בעניין זה חל שיהוי משמעותי בפניית המבקשים לבית המשפט. בהקשר זה יש לציין, כי העותרים נכחו בישיבת הנהלת משיב 2 מ- 10.8.14, בגדרה נדונה פעילות ועדת קבלת חברים וכינוס האסיפה הכללית במתכונתה המורחבת. רשימת המועמדים החדשה נסגרה עוד ב- 4.9.14. עוד עולה מן התגובות, כי מבקש 2 ניהל מגעים עם עוזר הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, בעניין קביעת מועד מוסכם לאסיפה, שאמורה הייתה להתקיים עוד ב- 30.9.14 ונדחתה בשל אילוצי לוח זמנים של הראשון לציון. ולמעלה מזאת, גם עמדת משיב 1 בסוגיה שעל הפרק, כמו גם עמדת החשב המלווה מטעם משיב 1 הייתה ידועה למבקשים זמן משמעותי בטרם הוגשה הבקשה. די בכך כדי לדחות את הבקשה, שהוגשה 4 ימים בלבד טרם מועד כינוס האסיפה.
גם מאזן הנוחות אינו מצדיק דחיית קיומה של האסיפה הכללית של משיב 2. ככל שתהיה בידי המבקשים עילה לטעון כי החברים החדשים שצורפו לאסיפה הכללית של משיב 2 לא רשאים היו להתקבל, וכי צירופם השפיע על תוצאות ההצבעה, יוכלו לנקוט הליך מתאים לאחר מכן. רוצה לומר, למבקשים לא ייגרם נזק בלתי הפיך מקיום הישיבה שנקבעה במועדה, וככל שיימצא – בהליך מתאים – כי ההחלטות בה התקבלו שלא כדין, ניתן יהיה לבטלן. מנגד, מניעת קיום האסיפה, אליה הוזמנו הראשון לציון, כב' הרב הראשי לישראל המשמש גם נשיא כבוד של משיב 2, ואליה זומנו כל חברי משיב 2, תגרום נזק לפעילותו התקינה של משיב 2, ושלא לדבר על הנזק הכלכלי הנובע מן העובדה שלשם קיום האסיפה נשכר אולם ונשכרו אנשי אבטחה.
נוכח כל אלה, הבקשה נדחית.
העותרים ישלמו למשיב 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪, וסכום זהה ישלמו למשיבים 3-2.