עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
21559-07-15
04/08/2015
|
בפני השופטת:
ארנה לוי
|
| - נגד - |
מבקשת:
ע.מ.ת. ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ
|
משיבים:
1. אסיק תשתיות בע"מ
2. נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
|
| החלטה |
לפני בקשת המבקשת כי אפסול עצמי מלדון בתיק.
טענות המבקשת אינן מקימות עילת פסלות ולא מצאתי כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.
טענות המבקשת, כמו גם טענות יתר הצדדים, עמדו בפני בית המשפט עובר לדיון. המבקשת הגישה תגובה מפורטת ביום 27.7.15 ובה טענה כל טענותיה. היא אף צרפה מסמכים שונים לתמיכה בטענותיה. במסגרת התגובה התייחסה וטענה טענותיה גם לעניין סיכויי העתירה גופה (סעיפים 25-31 לתגובה). בהתאם להחלטת כב' השופט ורדי מיום 12.7.15, אמנם לא ניתן צו ארעי, אך הצדדים התבקשו להגיש תגובות מלוות בתצהיר ונקבע דיון במעמד הצדדים "בבקשה ובמידת האפשר בעתירה עצמה". המבקשת הייתה ערוכה מראש, אם כן, לאפשרות כי יתקיים דיון בעתירה עצמה. בפתח הדיון, בהמשך להחלטה האמורה וכמקובל בתיקים מסוג זה, נשאלו כל הצדדים באופן מפורש וברור לגבי הסכמתם לדון בעתירה עצמה על בסיס התגובות שהוגשו. כל הצדדים הסכימו לכך, כפי שמציינת גם המשיבה 1 בתגובתה לבקשה, והדברים נרשמו בפרוטוקול בעת אמירתם. ככל שסברה המבקשת כי תגובתה לא הובנה כראוי על ידי בית המשפט ועל ידי יתר הצדדים וככל שרצתה להתנגד לדיון בעתירה גופה רשאית הייתה היא לומר זאת מפורשות. זאת לא נעשה.
הדיון שהתנהל היה ארוך ומפורט. בשלב מסוים, בית המשפט הציע הצעת פשרה לצדדים. הצעת הפשרה ניתנה בשים לב לטענות כל הצדדים, לרבות טענות המבקשת אשר עמדו בפני בית המשפט. כפי שנפסק פעמים רבות, סמכותו הטבועה של בית המשפט היא לנהל את הדיון ולהציע הצעות, לרבות הצעות פשרה לסיום המחלוקת שלפניו, בכל שלב של הדיון, מתוך רצון לחסוך במשאבים של בעלי הדין ובזמנו של בית המשפט. בית המשפט גם רשאי לציין כי אם יינתן פסק דין, עשוי הצד המפסיד להיות מחויב בהוצאות. אין בכך כדי להקים חשש ממשי ממשוא פנים בניהול המשפט (וראה לאחרונה: ע"א 4815/15 פלונית נ' פלוני, 23.7.15). המשיבה 1 הסכימה להצעת בית המשפט לאחר ששקלה אותה. המבקשת, אשר לא ביקשה לטעון טרם מתן תשובת המשיבה 1 להצעה, לא הסכימה להצעה, ביקשה להוסיף ולטעון טענותיה וכך היה. טענת המבקשת בדבר שימוש ב"ידיעה פרטית" אינה ברורה. בית המשפט הביע התרשמותו מסיכויי העתירה ומטענות הצדדים ובמסגרת זו גם התרשמותו ממסמכים שעליהם התבססה החלטת ועדת המכרזים.
זכויות המבקשת לא קופחו. טענותיה, לרבות הטענה בדבר "מעשה עשוי", בדבר חשיבות הפרויקט ובדבר נזקים שעשויים להיגרם לה אם תבוטל זכייתה, נטענו באופן מלא והן תידונה ותוכרענה במסגרת פסק הדין, כמקובל.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ט אב תשע"ה, 04 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.
