עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
20481-03-15
22/06/2015
|
בפני השופט:
דוד מינץ
|
- נגד - |
עותרים:
יקיר שטמקר
|
משיבים:
1. משטרת ישראל/ שירות בתי הסוהר 2. שב"ס - ענף אבחון ומיון
|
החלטה |
בהמשך לדיון שהתקיים היום, בית המשפט מפנה את הצדדים לתקנה 13 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000 וכן לפסק הדין בעניין בר"מ 5237/05 משרד הפנים נ' קרלסון (פורסם בנבו, 25.4.06) שקבע כך:
"על פי הכללים המושרשים במשפט המינהלי, רשות מינהלית רשאית להתבסס על מידע מודיעיני חסוי לצורך החלטתה (בג"צ 1227/98 מלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 690). אילו היה הענין מגיע להחלטת הממונה, אין ספק כי הוא היה רשאי להתבסס על מידע חסוי לצורך ביסוס החלטתו. אילו נדון הענין בפני בית המשפט המחוזי כבית משפט לעניינים מינהליים בתורת ערכאת ביקורת על החלטת הממונה, היה עליו לעשות אחת משתיים: בהסכמת הצדדים, לעיין בחומר החסוי במעמד צד אחד, ולהעריך את משקלו; או, בהתנגדות הצד שכנגד לעיון בחומר החסוי במעמד צד אחד, היתה קמה חזקת הכשרות והתקינות של החומר הנדון ושל ההחלטה שנתקבלה על פיה. וכך קבע בית המשפט בפרשת מלבסקי, שם:
"אכן, העותר צודק בכך שבית המשפט אינו רשאי להסתמך על מידע חסוי מכח תעודת חסיון, כשם שאינו רשאי להסתמך על כל מידע אחר שלא הוצג גם בפני העותר, אלא בהסכמת העותר. אולם, אם העותר אינו מסכים שבית המשפט יעיין, שלא בנוכחותו, במידע החסוי ששימש בסיס להחלטת הרשות, תחול על אותה החלטה, בדרך כלל, חזקת החוקיות. החזקה היא שהרשות המינהלית קבלה החלטה כדין, ומי שמבקש להפריך את החזקה, עליו הראייה... אם חזקת החוקיות חלה במקרה שלפנינו, יש לומר, בהעדר ראייה לסתור כי בפני שר הפנים אכן הוצג מידע לפיו העותר עבר עבירות פליליות".
בנסיבות אלו, נוכח העובדה שיש רגליים – אם כי חוסנן של הרגליים עוד ייבדק - לעמדת המשיב וזאת גם ללא עיון בחומר החסוי, בידי ב"כ העותר לשקול את עמדתה בשנית אודות התנגדותה שבית המשפט יעיין בחומר החסוי, או להסכים לדחיית העתירה. במקרה של דחיית העתירה, בית המשפט ימליץ לפני המשיב כי הדבר ייעשה ללא צו להוצאות.
ההודעה תינתן תוך 5 ימים.
ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ה, 22 יוני 2015, בהעדר הצדדים.
