עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
1805-07-15
01/09/2016
|
בפני השופטת:
יהודית שטופמן
|
- נגד - |
עותרים:
1. נחמן גורן 2. אביבה גורן
עו"ד חיים גלזר ואח'
|
משיבים:
1. הועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב 2. הועדה מקומית לתכנון ובניה רמת גן 3. עיריית רמת גן
שתיהן עדינה פיבלביץ – השירות המשפטי
עו"ד איילת גופמן מפרקליטות מחוז תל אביב עו"ד עדינה פיבלביץ – השירות המשפטי
|
פסק דין |
א.בפני עתירת העותרים כנגד החלטתה מיום 15.12.14 של הועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב (להלן: המשיבה 1" או "הועדה המחוזית") לדחות את תוכנית ר"ג/1071/ד (להלן: "התוכנית") אשר הוגשה ע"י העותרים והמשיבות 2 ו- 3 ולא להורות על הפקדתה.
עניינה של העתירה תוכנית לשינוי ייעודם של מקרקעין ברח' האמוראים 10 ברמת גן הידועים גם כחלקה 511 בגוש 6158 (להלן: "המקרקעין") מייעוד של מבני ציבור למגורים ג'.
עתירתם העיקרית של העותרים היא לביטול החלטת המשיבה 1 מיום 15.12.14 ומתן הוראה
לוועדה המחוזית לשוב ולדון באישורה למתן תוקף של התוכנית.
העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה למשיבה 2, הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן (להלן: "הועדה המקומית" או "המשיבה 2") ולמשיבה 3 עיריית רמת גן (להלן: "עיריית רמת גן" או "המשיבה 3") לפעול למימוש 'הבטחה שלטונית' שניתנה לעותרים לטענתם, לפיה משאין המקרקעין דרושים לצרכי ציבורי, מסכימות הן לפעול לשינויי ייעודם של המקרקעין מייעוד למבני ציבור לייעוד למגורים. העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה כך, בין היתר, בשל הסתמכותם של העותרים על 'הבטחה שלטונית' שניתנה לעותרים, לטענתם.
לחלופין, עתרו העותרים כי בית המשפט יורה למשיבה 1 להפעיל את סמכותה לפי סעיף 189 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, וליישם את הוראות תוכנית רג/340 (להלן: "תוכנית רג/340") המייעדת את המקרקעין להפקעה מזה למעלה 35 שנים, ואגב כך לקיים, ללא דיחוי, את ההליכים הדרושים לשם הפקעת המקרקעין ותשלום פיצויי הפקעה כדין לעותרים.
לחילופי חילופין עתרו העותרים להורות למשיבה 2 לפעול ולקיים ללא דיחוי את ההליכים הדרושים להפקעת המקרקעין, בהתאם להוראות תוכנית רג/340, בד בבד עם ביצוע חילופי מקרקעין הוגנים, במסגרתם תועבר הבעלות במקרקעין לידי המשיבה 3 ומנגד יועברו לבעלותם המלאה והמשותפת של העותרים מקרקעין שווי ערך המיועדים למגורים.
ב.העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:
העותרים (להלן: "העותרים" או "הבעלים") הם בעלים במשותף במקרקעין.
יצויין כי על המקרקעין בנוי, מאז שנות ה- 40 של המאה הקודמת, מבנה הכולל שתי יחידות דיור המשמשות למגורים, וכן מבנה נוסף אשר שימש למגורים בעבר, וכיום איננו נמצא בשימוש.
העותר 1 מר נחמן גורן (להלן: "העותר 1") ירש יחד עם אחיו המנוח מר יצחק גורן ז"ל את מלוא זכויות הבעלות במקרקעין מאביהם המנוח מר אברהם גורניצקי ז"ל.
העותרת 2 גב' אביבה גורן (להלן: "העותרת 2") ירשה את בעלה המנוח מר יצחק גורן ז"ל, לרבות זכויותיו במקרקעין.
המשיבה 2, הועדה המקומית, יזמה יחד עם העותרים את הכנתה של התוכנית, היא כאמור תוכנית רג/1071/ד ואישרה את התוכנית להפקדה. המשיבה 2 אישרה גם את תוכנית רג/340 החלה על המקרקעין ומייעדת אותם לייעוד ציבורי.
תוכנית רג/340, אשר דבר אישורה למתן תוקף פורסם ברשומות ביום 27.12.79 (י.פ. 2591) מייעדת את המקרקעין להקמת מבנים ציבוריים ושטחים ציבוריים פתוחים, ובמסגרתה נקבע כי יש להפקיע את המקרקעין בתוך 4 שנים מיום אישור התוכנית (סעיף 179(ג) לתוכנית רג/340).
למרות זאת, לטענת העותרים, עד למועד הגשת העתירה, המקרקעין לא הופקעו, בניגוד לתוכנית רג/340, כך שמחד גיסא מבחינת תכנונית המקרקעין מיועדים לשימוש כשטח ציבורי, ומשכך הם מיועדים להפקעה, ואין העותרים רשאים לעשות שימוש חופשי בהם. מאידך גיסא, המקרקעין אינם מופקעים, בפועל, מזה כ-35 שנים. בשל כך אין העותרים יכולים לתבוע פיצויי הפקעה ואינם יכולים לממש את זכויותיהם הקנייניות במקרקעין.
לטענת העותרים, לאביו המנוח של העותר 1 לא נודע מעולם על דבר הפקדתה של תוכנית רג/340, בניגוד לכל דין, ומשכך לא יכול היה להגיש את התנגדותו לתוכנית. לטענת העותרים, נודע לבעלים המקורי של המקרקעין, אביו של המנוח של העותר 1 על דבר הפקדת התוכנית רג/340 רק באקראי, וזאת מספר שנים לאחר אישורה למתן תוקף.