מטה המאבק לבינוי ושיפוי נ' עירון ואח'

1.לפניי בקשה של "מטה המאבק לבינוי שפוי (ע"ר 580656528)" (להלן: "המבקשת ו/או העמותה") להתיר לה להצטרף כידיד בית משפט לעתירה כנגד החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן: "הותמ"ל") לדחות את התנגדות העותר לתכנית תמ"ל/1042 – שערי עכו, אשר אישרה הקמת רובע מגורים חדש הכולל כ-8,060 יחידות דיור, אזור מסחרי ותעסוקה בשטח של כ-64,000 מ"ר וכ-800,000 בהתאמה, וכן הקמת מחלף בצומת 4/85 מרכז תחבורה ותחנת רכבת חדשה (להלן: "התכנית").

2.לטענת המבקשת הנה עמותה אשר הוקמה למטרת חיזוק הקול הציבורי במערכת התכנון והבניה, הגברת השקיפות והשיתוף הציבורי במערכות התכנון והגברת השמירה הציבורית על אזורים בעלי מאפיינים מיוחדים. במסגרת הבקשה טוענת העמותה כי על סמך היקף ניסיונה המצטבר בקידום המטרות הנ"ל, לרבות הסוגיה שבמוקד העתירה באופן פרטני, מבקשת היא להצטרף לדיון במעמד של ידידת בית המשפט. העמותה טוענת כי היא סבורה שצירופה לעתירה הנ"ל, יש בו כדי להאיר ולהציג בפני בית המשפט את הזוויות הציבוריות והחברתיות הנוספות, כשהן נטולות וחפות מאינטרסים פוליטיים ו/או כלכליים, אלא אך ורק מתוך רצון אמיתי להביא לשיפור איכות התכנון לטובת איכות חיי התושבים והרשויות כולן.

3.המבקשת סבורה כי היא עומדת בקריטריונים אשר נקבעו בהלכה הפסוקה בעניין הצטרפות צד כידיד בית משפט, ועל כן ראוי ונכון להורות על צירופה. המבקשת ביקשה להבהיר כי היא לא הגישה כל התנגדות לתכנית הועדה, ואינה מבקשת להצטרף להליך בכדי לעתור כנגד החלטת המשיבים או מי מהם, אלא בכדי לפרוס בפני בית המשפט את הסוגיה שעל הפרק לאור ניסיונה ומומחיותה.

4.המשיבה מס' 4 – עיריית עכו התנגדה לבקשה וטענה כי העתירה אינה עוסקת בסוגיה עקרונית המחייבת את הצטרפותו של גורם נוסף כידיד בית משפט כלל, שכן אין מקום להעלאת שאלות עקרוניות בדבר חוק הותמ"ל או הכרזת קבינט הדיור על שטח התמ"ל. נטען כי העתירה עוסקת בסוגיות תכנוניות בהן נדרשת מומחיות ומקצועיות של מוסד התכנון – הותמ"ל אשר חברים בו גם נציגי ציבור בהם, נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה ונציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה. לטענת העירייה, אין לעמותה כדי לתרום תרומה נוספת לנושאים העומדים על הפרק בעתירה, שכן המשיבים בכלל והמשיבה 4 בפרט הם בעלי המומחיות וניסיון בנושאים אלו ובשימת לב לעובדה כי גם העותר הוא בעל ניסיון עשיר ומומחיות רבת שנים, נטען כי העותר מהווה מעין "עותר ציבורי" בעל מומחיות בתחום. עוד טענה העירייה כי צירוף המבקשת יצור הכבדה שלא לצורך ויפגע ביעילות הדיון, שכן מדובר בהליכי תכנון שיש משמעות אדירה לקידומם באופן מהיר ויש לתת להיבט זה משקל משמעותי.

5.העותר גדי עירון הסכים לבקשת המבקשת להצטרף כידיד בית משפט לעתירה דנן. לטענתו הוא רואה חשיבות רבה בהשתתפות ארגוני החברה האזרחית בהליכים משפטניים פרטניים, בעיקר כאשר עולה בהם סגוייה עקרונית כמו בעתירה דנן, אשר יש לה השפעה הרת גורל על אזרחים רבים. העותר עוד הוסיף כי לעמותה הנ"ל ישנה ראייה ארצית על כל הנושא התכנוני בישראל ולא רק נקודת מבט מקומית ועל כן היא יכולה לתרום להליך ידע רב ופרספקטיבה נוספת. העותרת בעתירה שהדיון בה אוחד עם הדיון בעתירה זו (העותרת בעת"מ 18561-02-18 - החווה האזורית לניסיונית באזור הגליל המערבי) אף היא מסכימה לבקשה.

6.עד לכתיבת החלטה זו, לא הוגשה כל תגובה מטעם המשיבות 2-3 וזאת על אף שעבר המועד להגשת תגובה בהתאם להחלטתי מיום 24.06.2018.

7.להשלמת התמונה יצוין כי עתירה דנן אוחדה עם עת"מ 18561-02-18 אשר עוסקת באותו עניין ובאישור אותה תכנית שבנדון, היינו, מופנית נגד החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור שעניינה אישור תכנית המתאר תמ"ל/1042 שערי עכו.

דיון והכרעה:

8.מוסד "ידיד בית משפט" הוטמע במערכת המשפט מכוח ההלכה הפסוקה אשר הכירה בסמכותו של בית המשפט לצרף אדם או גוף להליך בתור "ידיד בית המשפט". עיקרו של מוסד הנ"ל, הוא סיוע לבית המשפט בסוגיה כלשהי, על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון (מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 553 (1999) (להלן: "הלכת קוזלי").

יש לציין עוד, כי גם תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט, אף מיוזמתו, לצרף צדדים להליך על מנת להכריע באופן יעיל ושלם בהליך, להלן לשונה: