עת"מ
בית המשפט המחוזי שבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
1794-09-12
09/09/2014
|
בפני שופט:
דר' עודד מודריק
|
| - נגד - |
עותרים:
1. אליעזר בשן
2. חוה בשן
3. מנחם שפיר
4. רינה שפיר
5. אריה רובין
6. אמנון צחובוי
עו"ד עדי קלורין
|
משיבים:
1. עירית רמת השרון
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון
3. עמוס אפל
4. רביבה אפל
5. רביבה וסיליה בע"מ
עו"ד אהוד עזורי
עו"ד רועי כץ
עו"ד תמר צחר
עו"ד עמירם גיצלטר
|
| פסק דין |
עתירה זו חותרת מתחת לפני בסיס חוקיות רישיון עסק וחוקיות דרכי ההפעלה של בית קפה- מסעדה הממוקם ופועל בתוככי שכונת מגורים, מדיר מנוחה ושלווה ופוגם באיכות החיים של דיירי השכונה המתגוררים בסמיכות לעסק.
הנסיבות
העותרים הם בעלי זכויות קנייניות בבתי מגורים צמודיי קרקע בשכונת מגורים ברמת השרון הידועה בשמה "נווה רסקו" (להלן: " השכונה"). השכונה הוקמה בשנת 1965 בהתאם לתוכנית מפורטת רש/2ב שחלה על שטח השכונה (להלן: "תוכנית 2ב").
אחד המגרשים בשכונה [חלקה 164 בגוש 6614 (להלן: "המגרש" או "החלקה")] יועד בתוכנית 2ב להיות "יחידה מסחרית" שבה מותר לבנות ולהפעיל "חנויות למסחר קמעוני לשירותי משק בית". אכן משך כ-20 שנים לפחות , פעלו ביחידה המסחרית מספר חנויות קמעוניות ובכללן קונדיטוריה בבעלות המשיבים 3-5. לאחר מכן, בהדרגה, הרחיבה הקונדיטוריה את פעילותה תוך התפרשות על פני שטחי יתר החנויות המרכיבות את "היחדה המסחרית". כך הייתה הקונדיטוריה הקטנה יחסית לעסק של מסעדה ובית קפה רחב ידיים בשם "רביבה וסיליה" (להלן: "המסעדה") המנצל את מלוא השטח הבנוי של היחידה המסחרית ובנוסף לו מוצבים שולחנות וכיסאות גם בשטח הפרטי שאינו בנוי. המסעדה פועלת ברוב שעות היממה בכל ימי השבוע (להוציא ערב שבת) ובפרקים שונים של שעות פעילותה מבקרים בה סועדים רבים.
העותרים מתגוררים בבתים הסמוכים למסעדה. הם סובלים לאורך שנים מן ההשלכות הסביבתיות של התרחבות המסעדה. בתקופה מסוימת בין השנים 2006-2007 פעלה המסעדה ללא רישיון עסק כדין. תושבים מן השכונה ביקשו, אז, מגורמי עיריית רמת השרון (להלן: "העירייה") לפעול נגד המסעדה ולהפסיק את פעילותה.
בשנת 2007 הוגש כתב אישום נגד מפעילי המסעדה בשל ניהול עסק ללא רישיון. בספטמבר 2008 הורשעו הנאשמים, נגזר עונשם והוצא צו לסגירת המסעדה שאמור היה להיכנס לתוקף ביום 10.9.2009. המסעדה המשיכה לפעול גם לאחר מכן ולפיכך הוגשה בספטמבר 2011 עתירה מנהלית שתכליתה הייתה לגרום להפסקת פעילות המסעדה הן מטעמים תכנוניים וסביבתיים והן מן הטעם של העדר רישיון לעסק [עת"מ 35674-09-11] . העתירה התבררה לפני השופטת יהודית שיצר וניתן בה פסק דין לפי הסדר פשרה שהוסכם בין הצדדים. על פי פסק הפשרה הייתה המסעדה אמורה להיסגר ביום 5.4.12 עם תפוגתו של היתר העסק הזמני שניתן לה, אלא אם כן יינתן למסעדה רישיון עסק. עם זה נקבע בפסק הפשרה שאם יינתן רישיון עסק למסעדה יהיו העותרים רשאים לעיין בו, לטעון טענות על פיו ולהגיש עתירה או בקשה לסעד כלשהו לפי שיקול דעתם.
מאחר שלא ניתן למסעדה, במועד, רישיון עסק של קבע ומאחר שבעליה לא הפסיקו את פעולתה, עתרו בעלי העתירה הקודמת לכפיית ציות לפסק הדין של השופטת שיצר. בהחלטה מיום 13.5.2012 קבעה השופטת שיצר, לאחר שניתחה את מהותו, טיבו ותכליתו של רישיון זמני, שעם תום תקופתו של הרישיון הזמני שניתן למסעדה לא ניתן יהיה עוד לנפק רישיון זמני נוסף; המסעדה תיסגר אם לא יינתן רישיון קבוע.
הוגשה בקשה לבית המשפט העליון , לעכב את ביצוע החלטת השופטת שיצר. תחילה ניתן צו עיכוב ארעי במעמד צד אחד ובהמשך ניתן צו לעיכוב ביצוע עד לסיום ההליך בבית המשפט העליון. ביום 27.6.12 ניתן רישיון עסק למסעדה. בכך התייתר ההליך שנפתח בבית המשפט העליון.
ביום 2.9.12 הגישו העותרים את העתירה דנן.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת