עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
|
17668-08-15
23/09/2015
|
בפני השופטת:
רחל ברקאי
|
- נגד - |
המערער:
פלוני עו"ד טל שטיינר
|
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד הפנים בנימין גבאי עו"ד בנימין גבאי
|
פסק דין |
1.המערער, אזרח ניגריה, יליד 1967, נכנס לישראל ביום 12.9.07, והחזיק באשרה עד ליום 20.1.2011 עת נדחתה בקשתו למקלט מדיני בישראל.
ביום 29.4.2012 נדחתה בקשתו לעיון מחדש בבקשת המקלט והוא צווה לעזוב את ישראל.
המערער עשה דין לעצמו ושהה בתחומי מדינת ישראל מיום 20.1.11 ועד ליום מעצרו 23.6.15.
המערער שוהה כיום במתקן כליאה סהרונים.
2.עיקרו של הערעור הוא על החלטות שניתנו בבית הדין לביקורת משמורת בסהרונים (האחת מיום 13.7.15 והשניה מיום 28.7.15) הדוחות בקשותיו לשחרור ממשמורת עד להרחקתו. חזר וטען המערער כי מתקיימים בעניינו טעמים רפואיים ולחילופין הומניטריים, לפי הוראות סעיף 13 ו' (א) (3) לחוק הכניסה לישראל, המצדיקים שחרורו לאלתר ממתקן המשמורת בו הוא מצוי. לפיכך, ועד אשר תענה בקשתו להכיר בנסיבותיו כנסיבות רפואיות ו/או הומניטאריות, והכל במסגרת ערר פנימי שהגיש על החלטת המשיב הדוחה פנייתו, מן הראוי, לטענת המערער לשחררו ממשמורת, משמורת שלטענתו אין לה כל תוחלת.
3.המערער כרך ערעור זה עם עתירה במסגרתה ביקש כי ינתן צו האוסר על הרחקתו מישראל ועל השמתו במשמורת, עד לאחר חלוף 30 יום ממועד מתן החלטה חלוטה בבקשתו לקבלת מעמד זמני בישראל מטעמים רפואיים מכוח "נוהל הטיפול בבקשה לעיכוב הרחקה/ מתן רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה מוגבלת במצב חירום רפואי".
4.במסגרת דיון בבקשה לצו ביניים שהגיש המערער הצהירה ב"כ המערער כי היא חוזרת בה מן העתירה נוכח אי מיצוי ההליך המנהלי התלוי ועומד בהליך של ערר פנימי אצל המשיבה, ומיקדה טענותיה בהחלטות בית הדין למשמורת שדחו בקשותיו של המערער להשתחרר ממשמורת נוכח מצבו הרפואי והנסיבות הרפואיות הנוגעות לעניינו.
5.לטענת המערער סובל הוא מבעיות גב קשות ומטופל מזה כ-3 שנים אצל ד"ר אסף דקל מומחה אורתופד בהכשרתו. על פי מסמך רפואי עליו חתום ד"ר דקל על המערער לקבל טיפול רפואי דחוף בשל בקע שהוא סובל ממנו בחוליות המותן.
בית הדין למשמורת לא ראה בנסיבות הרפואיות הנדונות כמצב חירום רפואי ועל כן דחה בקשתו לשחרור. כמו כן, לא מצא בית הדין להידרש לטענותיו של המערער נוכח פנייתו לגורם מנהלי לקבוע כי מתקיים בעניינו מצב רפואי או הומניטארי המצדיק את שחרורו ולו באופן זמני ממתקן המשמורת והותיר הכרעה זו לפתחו של הגורם המנהלי המוסמך.
6.מתברר, כי עד כה, ועל אף שהפניה להכרה במצב רפואי כנסיבה הומניטארית המצדיקה שחרור, הוגשה כבר ביום 16.8.15, טרם נתקבלה החלטה סופית בנדון והחלטת ביניים בבקשת המערער לשחרורו וכל שכן לעכב הרחקתו, נדחתה על ידי לשכת רישום האוכלוסין בתל-אביב.