עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
1297-08-14
02/02/2015
|
בפני השופט:
צבי ויצמן
|
| - נגד - |
עותרים:
עזבון א.מ. (המנוחה)
|
משיבים:
עיריית יבנה
|
| החלטה |
1. לפניי בקשת עזבון המנוחה מ.א ז"ל (להלן: "העזבון") המוגשת באמצעות מנהל העזבון מר הרצל מחנייאן, לפטור מתשלום אגרה בגין עתירה מנהלית אשר הוגשה ע"י העזבון כנגד המשיבה, עירית יבנה, לביטול חיובי ארנונה שהטילה המשיבה על המנוחה.
ב"כ היועמ"ש מתנגד בתגובתו לבקשה, כיוון שלטענתו היא אינה עומדת בתנאים למתן פטור מאגרה וכי הבקשה עצמה כמו גם העתירה עצמה הוגשו ע"י העזבון אשר אינו מהווה אישיות משפטית.
2.כאמור הבקשה שבנדון כמו גם העתירה עצמה, מוגשות ע"י עזבון המנוחה באמצעות מנהל עזבונה.
אכן נפסק לא אחת כי "עזבון" אינו אישיות משפטית, ואינו יכול להיות בעל דין בהליך משפטי, יחד עם זאת ניתן להגיש תביעה שעניינה בזכויות העזבון באמצעות יורשיו או באמצעות מנהל העזבון. כך הובהר בעניין רעא 6590/10 - עזבון המנוח פואד אשתייה זל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (2012) -
"פעמים רבות, וכך אף אירע בענייננו, מוגשות לבתי המשפט תביעות בהן מצוין כי התובע הוא עיזבונו של אדם שהלך לעולמו. במקרים אחרים מוגשת תביעה נגד עיזבון. תביעות כאלה הינן פגומות. זאת, משום שעיזבון אינו אישיות משפטית, ומשכך אינו יכול להיות בעל דין בהליך משפטי כלשהו. יצוין, כי ההתייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה, החוזרת על עצמה. בתי המשפט משלימים במקרים רבים עם טעות זו, בלא להעלותה מיוזמתם... הנה כי כן, עיזבון אינו אישיות משפטית. משכך, תביעה המוגשת בשם עיזבון או נגד עיזבון הינה פגומה מיסודה, שהרי היא מוגשת בשם או כנגד מי שאינו יכול, מבחינה עקרונית, להיות תובע או נתבע...
תביעת העיזבון, לעומת זאת, תוכל להיות מוגשת על-ידי מנהל העיזבון ואם לא מונה כזה, על-ידי היורשים. בהקשר זה קובע סעיף 121(א) לחוק הירושה, כי אם נתמנה מנהל לעיזבון, "אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט". משמעות הדברים הינה, כי מנהל העיזבון, בהנחה שקיים כזה, הוא הגורם שרשאי להגיש את תביעת העיזבון. במקרים בהם לא נתמנה מנהל עיזבון, קובע סעיף121(ב) לחוק הירושה כי העיזבון יחולק וינוהל על-ידי היורשים. כלומר, היורשים, שהם הבעלים של נכסי העיזבון בהתאם ל"עיקרון הנפילה", יהיו רשאים להגיש את תביעת העיזבון בעצמם, אם לא נתמנה מנהל עיזבון (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי118 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן - זוסמן)). חובה לציין, בהקשר זה, כי התביעה צריכה להיות מוגשת על-ידי כל היורשים ביחד, או לחלופין בהסכמה של כל היורשים. הסכמה זו יכולה להינתן מראש או למפרע, והיא יכולה להינתן אף על-ידי בית המשפט, במקום היורשים (ראו, סעיפים 122(א)ו-(ב) לחוק הירושה; גורן, עמ' 101). יודגש, כי אם מדובר בעניין "שאינו סובל דיחוי", קובע סעיף 122(ג) לחוק הירושה כי כל אחד מן היורשים יכול לפעול על דעת עצמו..."
בנדון, כאמור, מוגשת הן הבקשה והן התביעה שבבסיסה ע"י מנהל העזבון (ראה צו מינוי בהחלטת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב אשר צורפה לבקשה) וממילא עסקינן בהליך המוגש כדין.
2.התנאים למתן פטור מתשלום אגרה נקבעו בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 ועיקרם – העדר יכולתו של בעל הדין לשאת בתשלום האגרה והיותו של ההליך כזה המגלה עילה.
3.בנדון עיון בבקשה מגלה כי זו חסרה פרטים רבים ואינה פורשת תמונה מלאה על מצבו הכלכלי של העזבון או של יורשיו היורשים כנדרש בדין ובפסיקה, ומתוך הנטען לא נראה כי אין בנכסי העזבון או ביכולת יורשיו לשאת בתשלום האגרה, הכל כפי שיפורט להלן.
4.בבקשה נטען כי המנוחה הייתה מחוסרת אמצעים, נתמכה בקצבאות המל"ל בשל נכותה, וכי הנכסים היחידים שהותירה הם הבית נשוא העתירה המנהלית ודירה בראשל"צ. עוד נטען בבקשה כי ההכנסה היחידה של העזבון היא משכר דירה בסך 3500 ₪ לחודש המשולם מזה שישה חודשים ומגיע כדי 21,000 ₪ כאשר מתוך סך זה, סך של 3000 ₪ נדרש לתמיכה כלכלית בבנה של המנוחה, מר ש.מ., שהוא חירש ואילם, סך של 5000 ₪ שולם למשיבה, סך של 2,200 ₪ שולם עבור תיקוני צנרת ודוד שמש בדירה המושכר, וסך של 20,000 ₪ נדרש לתשלום הוצאות משפטיות, כך שהעזבון מצוי ביתרת חובה של 9200 ₪.
לטענת מנהל העזבון אף פניה לקרובי משפחתה של המנוחה לא צלחה לצורך גיוס סך האגרה.