עת"מ 11999-01-16 כהן נ' מדינת ישראל

1.בקשה למתן צו ביניים במסגרת עתירה מנהלית. העתירה מתייחסת להחלטה של המשיבים (שניתנה בפועל על ידי המשיב 2, מנהל תחום קציני בטיחות במשרד התחבורה) מיום 26.11.15 (להלן: "החלטת הרשות") להתלות את רישיון העותר כקצין בטיחות לשישה חודשים ולהתנות את חידוש הרישיון בביצוע הקורס לרענון ידיעות העותר באשר לתפקידו כקצין בטיחות.

2.העותר טען בבקשה כי יש לקבלה הן מטעמים של סיכויי העתירה והן משיקולים של מאזן הנוחות. לגישתו, יש להורות על ביטול החלטת הרשות בשל פגמים מהותיים שנפלו בה, הן ביחס לעובדות שנקבעו בה והן ביחס לפרשנות המשפטית שלהן. העותר טען כי היוזמה לעריכת החקירה נבעה מתאונת דרכים קטלנית, שהעותר כלל אינו קשור אליה, כפי שנאמר גם במסגרת השימוע. הוא הוסיף כי בכנס נציגי הרשות ציין מנהל הרשות מר ישעיהו (הוא המשיב 2) כי הסיבה לתאונה האמורה היתה משקל יתר וקציני הבטיחות לא יכלו לכן למנוע תאונה כזו. כן דובר על מציאת כשל בציר הרכב שגרם ככל הנראה לתאונה.

3.העותר טען כי זכות הטיעון והעיון שלו נפגעו, שכן הלא הועברו לו כל המסמכים שהיו ברשות הרשות, וכן משום שבקשתו לדחיית הדיון לא נענתה. עוד נטען כי לרשות לא היו מסמכים לתיעוד טענותיה. העותר ציין כי זהו השימוע הראשון שנערך לו מזה 30 שנה. עוד צוין כי פרוטוקול השימוע לא הועבר לעותר ולא הובא לחתימתו. העותר הוסיף וטען כי הרשות הונעה משיקולים זרים – קרי תאונת הדרכים. עורך השימוע, מר ישעיהו היה מושפע מחקירת המשטרה. עוד נטען כי השימוע לא נערך בלב פתוח.

העותר התייחס גם לטענות בדבר ההפרות שיוחסו לו. הוא הוסיף כי לא היה מקום להחלטה לפיה חידוש הרישיון יותנה בלימוד תפקידיו של קצין בטיחות בתעבורה, וכי החלטה זו היא מוגזמת. העותר הוסיף כי ההחלטה אינה מידתית וכי היא חורגת ממתחם הסבירות.

העותר ציין כי ההחלטה פוגעת בו ובמטה לחמו, וכי הוא מבקש לכן כי היא תומתק.

4.המשיבים טענו מנגד, כי יש לדחות את הבקשה. לגישתם, החלטת הרשות התקבלה לאחר הליך ממצה, שבמסגרתו התגלו ממצאים חמורים שהצביעו על כך שהעותר הפר באופן חמור את חובותיו כקצין בטיחות על פי תקנה 585 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

המשיבים טענו כי פרק הזמן בהתייחס אליו הותלה הרישיון הוא מידתי ביותר, לאור חומרת ההפרות, ומתוך התחשבות בעותר - תוך מתן זמן מספיק ללמוד בקורס הנדרש. כן נטען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לזכות המשיבים, משום שאת הטענות ביחס לפגיעה במטה לחמו של העותר יש לבחון לאור הסיכון הבטיחותי והסכנה לחיי אדם העולים מההפרות החמורות שבוצעו על ידיו. עוד צוין כי בקשה לצו מניעה זמני שהוגשה לאחרונה ביחס לאחיו של העותר, מר רפאל כהן, וההחלטה להתלות את רישיונו, נדחתה לאחרונה.

5.המשיבים התייחסו בפירוט להפרות שיוחסו לעותר. בתגובה צוין כי הביקורת בחברה בה משמש העותר כקצין בטיחות, נערכה "בעקבות" תאונת הדרכים הקטלנית שאירעה ביום 28.10.2015, כאשר בעקבות התאונה נערכה ביקורת על "כלל עבודת המשרד". המשיבים לא טענו כי האחריות לתאונה יוחסה לעותר. הם הבהירו כי "אמנם התאונה הובילה לביצוע הביקורת על פעילות העותר, אולם, הליך הביקורת נעשה בהתייחס לפעילות העותר בכללותה כקצין בטיחות בחברה" (ר' ס' 24 לתגובה). במסגרת הביקורת הזו, כך נטען, נמצאו ליקויים רבים בתפקידו של העותר כקצין בטיחות בתעבורה.

6.כאמור, בעקבות הליקויים הללו הוחלט להתלות את רישיונו של העותר מיום 1.2.2016 לתקופה של 6 חודשים. בס' 17 לתגובה, התייחסו המשיבים לטענות השונות שהעותר העלה במסגרת השימוע, ולתגובת המשיבים ולהחלטה שהתקבלה בהתייחס לטענות אלה. מדובר – כך נטען – בהפרות חמורות ביותר, ובליקויים חמורים מאוד בעבודת העותר כקצין בטיחות (ר' גם ס' 20-22 לתגובה).