בעתירה זו מתבקש בית המשפט להורות למשיבים להכיר בלימודי הרפואה שלמד העותר באוניברסיטה הארמנית-רוסית, "מכתאר גוש", ולאפשר לו לגשת לבחינה לקראת הסטאז'.
רקע עובדתי
ביום 3.6.2007 הוסמך העותר (אזרח ישראל) כבוגר אוניברסיטת תל אביב בסיעוד. בשנים 2011-2014 למד העותר רפואה באוניברסיטת מכתאר גוש (להלן – האוניברסיטה).
ביום 23.12.2013 הודיע מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ד"ר שנון (להלן – ד"ר שנון), באמצעות מכתב למר ברדאן מראענה (שאינו צד לעתירה), כי לימודי הרפואה באוניברסיטה מוכרים על ידי משרד הבריאות. עוד ציין ד"ר שנון במכתבו, כי בוגרי הפקולטה של האוניברסיטה זכאים לגשת לבחינה הממשלתית לקראת הסטאז' ברפואה, או לבחינת הרישוי הממשלתית ברפואה.
ביום 20.6.2014 קיבל העותר תואר דוקטור לרפואה בתחום הרפואה הכללית, לפי החלטה של ועדת הבחינות הארציות בארמניה.
העותר הגיש בקשה להיבחן בבחינה לקראת הסטאז', אשר נערכה בחודש אוקטובר 2014. בתגובה (מיום 31.8.2014) ביקש פרופ' יציב (המשיב 3) מהעותר להסביר את אופן הלימודים במסלול אותו עבר. כמו כן, התבקש העותר להמציא אישור מהאוניברסיטה לפיו הוא סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה, חרף תקופת לימודים קצרה של שלוש שנים בלבד.
העותר הסביר, בתגובה, כי התכנית המלאה באוניברסיטה, הנמשכת שש שנים, כוללת 81 קורסים, מתוכם שלושה קורסים שאזרחים זרים אינם נדרשים לעבור. המסלול המקוצר שעבר, כלל את כל 78 הקורסים הנלמדים גם בתכנית הרגילה, כאשר 47 קורסים מתוכם, המהווים, לטענתו, את קורסי הליבה בלימודי רפואה, נלמדו במלואם על ידו, ולאחריהם עמד בבחינה בה התקבל ציון. ביתר 31 הקורסים חויב העותר להשלים שעות לפי דרישת האוניברסיטה ולעבור מבחן בציון "עובר". לטענת העותר, קורסים אלה הם, ברובם, כאלו שלמד באוניברסיטת תל אביב (בלימודיו לתואר ראשון בסיעוד), קורסי בחירה או קורסי מבוא. למכתבו צירף העותר "תוספת לדיפלומה" של האוניברסיטה, בה צוין כי "משך תכנית הלימודים המלאה הרשמית: 6 שנים". חישוב שעות הלימודים בכל 78 הקורסים מעלה כי העותר למד סך כולל של 6,987 שעות בשנות לימודיו. עוד צוין ב"תוספת לדיפלומה", כי העותר עבר התנסות קלינית משך שבועיים בסיעוד, ארבעה שבועות ברפואה כללית ושישה שבועות במנהל רפואי מקצועי, וכן עבר בחינה מאוחדת (מחלות פנימיות, טיפול, כירורגיה, רפואת נשים ומיילדות) בציון מצוין, ועם זאת לא הוגשה עבודת גמר להסמכה. לאחר שסיים את חובותיו האקדמיות ועבר את הבחינה הארצית של המועצה להסמכה, קיבל העותר תעודת הסמכה כרופא מוסמך M.D. בתחום "רפואה כללית". משכך, טען, קיימת לו הזכות לגשת לבחינה לקראת הסטאז'.
ביום 3.11.2014 ערכה המשיבה 4, היא הוועדה המייעצת לעניין רישוי רופאים (להלן – הוועדה), דיון עם העותר. בדיון זה הסביר העותר, כי ניתן היה ללמוד בפרק זמן של שלוש שנים את כל הנושאים ואף לבצע התנסות מעשית, מהסיבה ששיטת הלימוד באוניברסיטה היא לפי נושאים. "אתה מתחיל נושא פנימית – זה קורס ענק שאתה מסיים תוך חודשיים. בחודשיים האלו לומדים רק פנימית – הרצאות + התנסות + תרגול. נוכחות חובה, מותר להפסיד רק 3 שעות. אם חרגת – אתה מחוץ לאוניברסיטה. או למשל כירורגיה חודש וחצי, כל יום העדר צריך ללכת לדיקן ולקחת דף ולהשלים באופן פרטי ואז בשבתות אתה בקבוצה ומשלימים את השיעור" (עמוד 2 לפרוטוקול הוועדה). חברי הוועדה החליטו שלא להיענות לבקשת העותר. אחד מחברי הוועדה ציין בדיון, כי משך מסלול מקוצר בבית ספר לרפואה הוא ארבע שנים, וכי לימודי סיעוד אינם יכולים להחליף את השנים הראשונות של לימודי הרפואה. חבר ועדה אחר ציין כי "מחר מישהו יטען שאפשר ללמוד בשנתיים יום ולילה את כל החומר. איך אפשר ללמוד תואר שלם בשלוש שנים?".