עת"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
56536-12-15
27/01/2016
|
בפני השופט:
יוסף אלרון
|
- נגד - |
העותר:
יאיר בלטי(בלליטי) (אסיר ברישיון)
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
פסק דין |
בפנינו עתירת אסיר לפי סעיף 25 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001, ובה נתבקשנו לבחון בשנית את החלטת ועדת השחרורים מיום 27/12/15, במסגרתה הורתה הועדה על ביטול שחרורו המוקדם של העותר והפקעת הרישיון לאלתר ולמלוא תקופת התנאי. עוד נתבקשנו לעכב את ביצוע הפקעת הרישיון עד למתן פסק דין בעתירה.
ביום 16/2/15 הוחלט לשחרר את העותר שחרור מוקדם, במסגרת עתירה שהגיש נגד החלטת המשיבה שלא לשחררו (עת"א 47908-01-15).
ביום 10/11/15 החליטה ועדת השחרורים לבטל שחרורו על תנאי של העותר, למלוא תקופת התנאי, וזאת עקב אי התייצבות העותר למספר ישיבות ביקורת שנקבעו לו בפני וועדת השחרורים.
העותר הגיש לבית המשפט המחוזי עתירה כנגד החלטת וועדת השחרורים הנ"ל, ובפסק דין מיום 12/11/15 הורה בית המשפט להחזיר את עניינו של העותר לוועדת השחרורים כדי שתשמע את טענותיו, וזאת בתנאי שב"כ העותר יגיש לוועדת השחרורים עד 7 ימים לפני מועד הדיון, תיק רפואי מלא של העותר, המתייחס לכל התקופה מעת ששוחרר, לרבות המועדים בהם לא התייצב בפני וועדת השחרורים, וזאת בכדי שוועדת השחרורים תבחן את הנתונים בתיק הרפואי ותקבל החלטה על בסיס נתונים אלה.
אלא, שהעותר לא התייצב לדיון שנקבע בפני וועדת השחרורים ביום 15/12/15, וזאת מבלי שהוצגה תעודה רפואית המצדיקה את אי הופעתו.
לפנים משורת הדין, דחתה הוועדה את הדיון ליום 27/12/15, אך שוב העותר לא התייצב למרות שזומן כדין ובא כוחו טען שהעותר שלח לו מסרון על כך שהוא מקבל אינהלציה בשל קוצר נשימה, והוסיף כי "על מצבו הרפואי עכשיו אין לי מסמך רפואי".
באותו דיון, הגיש ב"כ העותר לוועדה אסופת מסמכים רפואיים המעידים, לדבריו, על מועדי ביקור של העותר במיון באותם מועדי דיון קודמים אליהם העותר לא התייצב.
אלא, שוועדת השחרורים קבעה בהחלטתה מיום 27/12/15 כי:
"רק היום הגיש ב"כ האסיר אסופת מסמכים רפואיים מקופת חולים ומחדר מיון של בי"ח "קפלן". במסמכים אלה לא מצאנו כל אינדיקציה לכך שהאסיר היה מאושפז בתאריכים שנקבעו בהם דיונים בפני הוועדה, כמו כן לא מצאנו במסמכים שהוגשו כל נימוק רפואי המצדיק אי הופעתו בישיבות חוזרות שנקבעו בפני וועדת שחרורים".
לאור האמור, לא מצאה וועדת השחרורים שהיו לעותר סיבות רפואיות מוצדקות לאי הופעתו בפני וועדת השחרורים מספר ישיבות, תוך שצוין "שאי הופעתו לישיבות הביקורת אינה מאפשרת לוועדה לבצע תפקידה ולבדוק האם האסיר עומד בכל יתר תנאי שחרורו המוקדם".
על שום כך, "ולאור התנהלותו השלילית של האסיר למרות ההזדמנויות שניתנו לו", החליטה הוועדה לבטל את שחרורו על תנאי של העותר למלוא תקופת התנאי, וחייבה אותו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי.
על החלטה זו, כאמור, הגיש העותר את העתירה המונחת בפנינו.