א' נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

בפני עתירת אסיר לעניין הטיפול הרפואי הניתן לו.

העותר טוען כי הגיע לכלא עם אישורים לקבלת תחליף סם מסוג "סבוטקס" (סבוקסון). לטענת העותר, הוא היה אמור לקבל את תחליף הסם במרכז לנפגעי סמים "מ.א.מ.ץ" בטבריה, אך מעצרו מנע ממנו את קבלת תחליף הסם. השב"ס מונע ממנו את קבלת הטיפול, למרות שהם מודעים לצרכיו ולמצבו בהיותו יוצא ונכנס בשערי הכלא מס' פעמים.

העותר טוען כי שב"ס מספק לו טיפול בתחליף סם מסוג "אדולן" מאז מאסרו הראשון לפני כ- 8 שנים. לאחר שחרורו הוא הפסיק את הטיפול באדולן ועבר לתחליף סבוקסון.

לטענת העותר, רופאי שב"ס ששוחחו איתו דרשו שיציג בפניהם אישור רפואי מתאים המצביע על קבלת הטיפול בסבוטקס, אולם אין בידו אישור כזה משום שהמרשם הרפואי ניתן לו על ידי רופא פרטי.

העותר טוען כי בעת שנעצר היו בהחזקתו מס' כדורי סבוקסון, אותם הבריח לכלא, אך כעת נגמרו הכדורים ובשב"ס מסרבים לספק לו את הסבוקסון.

העותר הינו "עצור עד תום ההליכים", לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והצתה. זוהי כניסתו ה – 8 לכלא.

ממזכר רופא הכלא עולה כי העותר מוכר לגורמי הרפואה בכלא, מוכר למערך הפסיכיאטרי עקב הפרעות התנהגות. אובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית – מוכר היטב גם למערך הנרקולוגי מכניסות קודמות לכלא. אובחן כמשתמש בחומרים פסיכו אקטיביים מסוגים שונים ומכור לאופיאוידים. במאסריו הקודמים קיבל טיפול תרופתי של תחליף סם "מתדון". בקבלתו בבית הסוהר, דרש מהרופאה הנרקולוגית לקבל סבוקסון, טען שקיבל תחליף זה במסגרת המרכז לטיפול בנפגעי סמים בטבריה, אך בבירור מול המרכז, התברר שהעותר אכן יזם תהליך של אבחון בחודש אוגוסט האחרון, אך בהמשך הפסיק כל קשר עם המרכז ולא החל בטיפול. העותר נבדק מס' פעמים על ידי רופא נרקולוג בכלא צלמון ובכלא קישון וכן מס' פעמים על ידי פסיכיאטר. לא נמצאו סימנים לפעילות פסיכוטית או דיכאון מג'ורי. מצב כללי משביע רצון, ללא סימני מצוקה כלשהי, ללא סימני הרעלה או גמילה מסמים ולא נמצאה התוויה לטיפול בתחליף סם. במהלך שהותו בכלא, נצפתה תמונה של תסמונת גמילה מאופיאוידים. בבדיקת שתן שנלקחה התגלה שהוא משתמש באופן לא חוקי בסבוקסון.

בעקבות תוצאת הבדיקה ולאור ההיסטוריה של העותר, התקבלה החלטה לחדש לו את הטיפול בתחליף סם בהתאם לנוהל שב"ס והוחלט כי יקבל טיפול על ידי "מתדון". העותר חתם על טופס הסכמה לטיפול וביום 24/11/17 התחיל תהליך איזון מינון מתדון. במהלך הטיפול נבדק העותר על ידי נרקולוג, נצפה רגוע ושיפור במצבו. הרופא סבור כי אין עילה כעת לשינוי במצבו.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי הטיפול התרופתי הניתן לעותר תואם את נהלי שב"ס וניתן על פי שיקול דעת וחוות דעת מקצועי של רופא שב"ס.

אין זה מדרכו של בית המשפט להתערב בשיקול הדעת המקצועי של מומחי שב"ס.

במהלך הדיון נשאל העותר האם יוכל להמציא אסמכתאות כלשהן שאכן קיבל טיפול בסובוקסון והשיב בשלילה. לטענתו, המרשם ניתן לו על ידי רופא פרטי שהוא איננו מעוניין בחשיפת פרטיו על מנת שלא לסבכו משום שיתכן שהמרשם לא היה חוקי.