עת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
24104-02-17
14/02/2017
|
בפני השופטת-עמיתה:
קלרה רג'יניאנו
|
- נגד - |
עותרים:
אלירן כהן (אסיר)
|
משיבים:
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל
|
החלטה |
העותר נדון למאסר של 4.5 שנים בגין הרשעתו בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין, שוד מזויין ושיבוש מהלכי משפט. נושא מאסרו מיום 1.2.15, מסווג לקטגוריה ב-1.
העותר מלין כנגד החלטת להעבירו להפרדה ובעקבות כך הפסקת חופשותיו.
לטענת העותר העברתו להפרדה הייתה ללא סיבה, על לא עוול בכפו. ב"כ פנתה לקצין האסירים ביום 6.2.17 ולא זכתה למענה.
נטען כי העותר הינו אסיר חיובי, משולב בתעסוקה, עבר כברת דרך טיפולית ללא כל עבירת משמעת. נטען כי בחופשתו שתוכננה לחודש זה, היה אמור העותר להיפגש עם נציגת רש"א ביום 8.2.17 לקראת הדיון בועדת השחרורים ביום 22.3.17, אולם הפגישה בוטלה עקב הכנסתו להפרדה .לשאלת ביהמ"ש השיב העותר כי הוא מוחזק בהפרדה מיום 3.2.17.
בכתב התשובה (מיום 13.2.17) הודיע המשיב כי העותר הוצא מהפרדה ביום 13.2.17 וישולב באגף 13 (מתקדמים).
לעניין הכנסתו להפרדה ,נטען כי לאור מידע שהתקבל בעניינו בעת האחרונה שיש בו כדי להצביע על מעורבות שלילית וחשש למסוכנות, החליטו גורמי מודיעין כי קם הצורך בהכנסתו להפרדה ולבטל החופשה שנקבעה לו. נטען, כי על פי הרישום במערכת צוהר העותר הוכנס להפרדה ב-7.2.17 ולא כפי שטען.
בבדיקה טלפונית שעשתה ב"כ המשיב, (לבקשת ביהמ"ש), התברר כי העותר הוחזק בהפרדה מיום 3.2.17 כפי שמסר ולא כפי שרשום במערכת צוהר.
בהסכמה הוצג לעיוני המידע החסוי.
עיינתי במידע המסתיים בספרות 1195 ולא מצאתי בו שמץ של הצדקה להכנסתו של העותר להפרדה. למעשה, לא מדובר במידע חסוי. מדובר באירוע המצוי בידיעתו של העותר.
החזקת אסירים בהפרדה הינה אמצעי קשה וקיצוני שיש להשתמש בו כאמצעי אחרון, כשלא ניתן להשיג מטרת ההפרדה בדרך אחרת.
העילות להחזקת אסיר בהפרדה קבועות בסעיף 19א. לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשלב-1971.