אגורונוב (אסיר) נ' מדינת ישראל

השופט ד"ר רון שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

בפנינו עתיר אסיר המופנית כנגד החלטת ועדת השחרורים שניתנה בכלא כרמל ביום 7.5.2017 בתיק וש"ר 15704-01-17 ע"י ועדה בראשות כב' השופט בדימוס חנוך שילוני וחברי הועדה מר רפאל בילר, עו"ס ומר אשר זיו, קרימינולוג.

רקע עובדתי והנתונים שהובאו בפני הוועדה:

העותר מרצה את מאסרו הראשון במתקן כליאה לאחר שהורשע בעבירות תעבורה חמורות הכוללות נהיגה תחת השפעת אלכוהול; נהיגה בזמן פסילה (4 עבירות);נהיגה ברכב ללא רישיון תקף וללא ביטוח. לעותר עבר פלילי הכולל 18 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, מרמה ועוד, וכן עבר של עשרות הרשעות בעבירות תעבורה חמורות (73 הרשעות קודמות במספר רב בהרבה של עבירות). בעבר ריצה פעמים מאסר בדרך של עבודות שירות לאחר שהורשע בעבירות דומות. במסגרת גזר דינו הנוכחי הופעל מאסר מותנה בן שישה (6) חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר.

בפני הוועדה הוצג עברו הפלילי המכביד של העותר. ביחד עם האמור הוצג גם דו"ח על התנהגות תקינה בכלא, ללא עבירות משמעת. צוין כי העותר השתלב בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני תעבורה . התרשמות צוות התכנית הטיפולית, "עוצרים בכתום", הייתה כי "מדובר באסיר רציני ומסור אשר מגיע למפגשים באופן עקבי, מכבד את הכללים והחוקים, משתף פעולה וחושף מחייו האישיים. נראה כי נתרם מהתכנים המועלים בקבוצה...". עם זאת הייתה חוות הדעת המסכמת לוועדת השחרורים כי על אף המוטיבציה לשינוי מדובר באסיר בעל יכולות קוגנטיביות ירודות המתקשה לקבל גבולות וחוזר לבצע עבירות. צוין כי הוא מגלה תובנה חלקית להתנהלותו. עם זאת, והגם שחוות הדעת המסכמת אינה חיובית במלואה, הודגש כי העותר מביע מוטיבציה כנה לשינוי ומסור להליך הטיפולי.

הרשות לשיקום האסיר (להלן: "רש"א") נפגשה עם העותר והכינה עבורו תכנית שיקום בקהילה. תכנית השיקום כוללת עבודה, טיפול פרטני פסיכו – סוציאלי אחת לשבוע והשתתפות בקבוצה טיפולית לעברייני תעבורה אחת לשבוע. רש"א ציין כי מדובר באדם הלוקח אחריות על מעשיו. הוא מאופיין בדפוסי התנהגות אימפולסיביים ואולם לוקח אחריות על מעשיו. יועצת השיקום המחוזית מטעם רש"א ציינה כי העותר מגלה תובנות ראשוניות להתנהגותו והמליצה על שילובו בתכנית הטיפול בפיקוח רש"א.

החלטת ועדת השחרורים:

חברי וועדת השחרורים נחלקו בדעותיהם. חברי הוועדה מר אשר זיו ומר רפאל בילר סברו, בדעת הרוב, כי יש לדחות את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם. החלטתם מבוססת על הרשעותיו הרבות בעבר, הן בתחום התעבורתי והן בתחום הפלילי, והן על סיכום חוות הדעת שהוכנה ע"י גורמי הטיפול של הכלא ולפיו העותר מגלה תובנה חלקית להתנהלותו, מתקשה לקבל גבולות וחוזר לבצע עבירות. בנסיבות אלו סברה דעת הרוב כי האסיר מגלם מסוכנות לשלום הציבור ובהתאם יש לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם.

יו"ר הוועדה, כב' השופט בדימוס שילוני, סבר כי בנסיבות העניין, כאשר מדובר במאסר ראשון מאחורי סורג ובריח, על רקע שילובו החיובי של העותר בתכנית טיפולית בכלא, ותוך שמביאים בחשבון את התנהגותו הטובה בעת מאסרו ואת תכנית השיקום שהוכנה ע"י רש"א, כי אז יש מקום להיעתר לבקשתו של האסיר לשחרור מוקדם. עוד ציין יו"ר הועדה כי התכנית הטיפולית בה לקח האסיר חלק בין כתלי הכלא הסתיימה ובנסיבות אלו הוא עתיד לרצות את שנים וחצי חודשי המאסר שנותרו לריצוי ללא כל תכנית ותכלית טיפולית.

בסיכומו של דבר נדחתה בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם ברוב דעות. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו.