עש"ר 9076-02-17

השופט אילן איטח

1. המשיבה, באמצעות מנהלת אגף ההסדרה במינהל ההסדרה והאכיפה (להלן - המנהלת), החליטה ביום 23.1.17 לבטל את רישיונה של המבקשת 1 לפעול כקבלן כוח אדם וקבלן שירות, ולא ליתן רישיון למבקשת 2, זאת בהתאם לסעיף 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996 (להלן - החוק). במסגרת אותה החלטה, מכוח סעיף 7 לחוק, התירה המנהלת את המשך העסקת עובדי המבקשת 1 בחודש ימים, עד ליום 23.2.17, וכן הורתה למבקשת 1 להמציא עד ליום 28.2.17 הוכחת גמר חשבון עם כלל עובדי החברה שהועסקו בשלושת החודשים האחרונים (אוקטובר - דצמבר 2016), טפסי 102 של המוסד לביטוח לאומי עבור שלושת החודשים האחרונים וכן את מסמך המקור של הרישיון.

2. המבקשות הגישו לבית דין זה ערעור נגד החלטתה של המנהלת, ובמקביל הגישו את הבקשה שלפניי למתן סעד זמני במעמד צד אחד, האוסר על כניסתה לתוקף של החלטתה של המנהלת עד להכרעה בערעור.

3. לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשות בבקשה וכלל החומר שבתיק, הריני מורה כי תיק הערעור לרבות הבקשה לסעד זמני, ידון ככל הניתן תוך פרק זמן של 21 ימים מהיום או לכל המאוחר – בסמוך לכך.

4. ב"כ המבקשות ימציא למשיבה, באמצעות פרקליטות המדינה לאלתר העתק מהערעור ומהבקשה לסעד זמני על נספחיה, לכל המאוחר עד ליום 7.2.17 בשעה 14:00, וימציא במקביל למזכירות בית הדין אישור על המצאה כאמור. בנוסף, המבקשות יגישו לבית הדין 5 עותקי נייר מהודעת הערעור ומהבקשה לסעד זמני, וזאת לא יאוחר מיום 7.2.17.

    

5. עד ליום 27.2.17 תגיש המדינה את תגובתה לערעור. המבקשות רשאיות להשיב לתגובת המדינה, בהיקף שלא יעלה על 3 עמודים, עד ליום 2.3.17. התגובה והתשובה לתגובה יוגשו לבית הדין ב- 5 עותקי נייר.

6. אשר לסעד הארעי – בשלב זה לא מצאתי כהכרחי ליתן סעד ארעי במעמד צד אחד, ויש זמן לקבלת תשובת המדינה.

7. אשר לסעד הזמני – על מנת לחסוך משאבים, מוצע לצדדים להסכים – מבלי לגרוע מטענות מי מהצדדים - כי המועד להעסקת עובדים לפי סעיף 7 לחוק יוארך עד 30 ימים ממועד הדיון בערעור, כל עוד ההרכב שידון בערעור לא יקבע אחרת.