עש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
8340-01-16
21/02/2016
|
בפני השופט:
משה יועד הכהן
|
- נגד - |
המערער:
גדעון חפצדי
|
המשיבה:
הלשכה לסיוע משפטי מחוזי ירושלים
|
פסק דין |
1.לפניי ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי בירושלים שלא להיעתר לבקשת המערער לקבל סיוע משפטי ולהגשת בקשה למשפט חוזר בתביעה, שהוגשה נגדו על ידי מדינת ישראל בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 23.11.08, תא"מ 30237-10-10, של בית משפט השלום בירושלים.
2.פסק הדין ניתן ביום 16.2.11.
3.המערער הגיש לבית משפט זה ערעור כנגד פסק הדין בתיק ע"א 35060-04-11 ביום 27.4.11, בקשה לפטור מאגרה שהגיש המערער נדחתה על ידי כב' השופט ד' מינץ בהחלטה מאותו יום משום שאינה עומדת בתנאי הפטור מאגרת בית המשפט. מה גם, שממצאי בית משפט קמא הם ממצאים עובדתיים שאין דרכו של בית משפט שלערעור להתערב בהם.
4.לאחר שהמערער לא עמד בתשלום האגרה נמחק הערעור ביום 26.9.11 ע"י כב' הרשם (כתוארו אז) מ. בר-עם..
5.בכתב בי-דין חדש שהוכתר כ"בקשת ערעור" מיום 21.12.15 שהופנה לכב' הנשיא ד' חשין, טען המערער, כי הוא איננו עובד מזה מספר שנים וסובל מבעיות בריאות שונות. לטענתו, לא היה מיוצג על ידי עורך דין משום שאין ביכולתו לשלם לו ומשכך לא ניתנה לו האפשרות לטעון כראוי להגנתו. בקשתו לקבל סיוע משפטי נדחתה "מחוסר סיכוי משפטי". לפיכך, ביקש מבית המשפט לאפשר לו לערער על החלטת בית משפט השלום וכן למנות לו עורך דין מטעם הסיוע המשפטי. כמו-כן, ביקש, לפטור אותו מתשלום האגרה.
6.בהחלטה מיום 21.12.15, סקר כב' הנשיא את השתלשלות ההליך וציין כי דומה שהמערער מבקש להגיש ערעור על החלטת ראש הלשכה לסיוע משפטי ולכן יש לנתב את בקשת הערעור לדיון בפני שופט. באשר לבקשת הפטור מאגרה ציין כב' הנשיא, כי אינו מוסמך לעשות כן מאחר שניתנה החלטה בעניין לפני למעלה מ-4 שנים.
7.בעקבות אותה החלטה, הגיש המערער ביום 5.1.16 מסמך שכותרתו "בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וערעור על החלטת הסיוע המשפטי" שבו פרט את טענותיו. לטענתו, לא היה אשם בתאונה והרכב שננהג על ידי המשיבה (התובעת בבית משפט קמא) הוא שפגע בו בעת שנסע לאחור. עוד מסר, כי פנה לבית המשפט בבקשה למשפט חוזר ולפיכך מבקש מבית המשפט להאריך את המועד להגשת הערעור וכן להורות על מתן ייצוג מטעם הסיוע המשפטי.
8.הסיוע המשפטי, בתגובתו, מוסר כי טענת המערער כפי שנמסרה לפניו, היתה שהשופטת שישבה בדין לא אפשרה לו לטעון את טענותיו ופסקה נגדו רק בשל מוצאו. טענה אחרונה זו, כך נטען, מבוססת על תחושות של המערער ולא על חשש המבוסס בראיות או בעדויות. עוד נטען בהודעת הסיוע המשפטי, כי הגם שהמוסד של "משפט חוזר אזרחי" מוכר במשפטנו הרי רק במקרים חריגים ביותר יבטל בית משפט פסק דין חלוט בהליך כזה. בעיקר מדובר במקרים שבהם פסק הדין ניתן בדרכי תרמית, דבר שלא נטען ולא הוכח בענייננו. עילה נוספת היא, כאשר לאחר מתן פסק דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה ואשר לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק הדין. עילות נוספות הן ביטול פסק דין המבוסס על הסכם מעילות המצדיקות את ביטולו של חוזה או ביטול פסק דין שניתן בהסכמה, כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות שאירעו לאחר מתן פסק הדין. גם עילות אלה אינן מתקיימות בעניינו של המערער.