עש"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
39739-05-17
27/11/2018
|
בפני השופטת:
עירית וינברג-נוטוביץ
|
- נגד - |
המערער:
עדי טמיר (נושה) עו"ד גלעד ברון
|
המשיבים:
1. עו"ד אופיר פדר (מנהל מיוחד) 2. דורון לבנה (החייב) 3. אלונה לבנה (החייבת) 4. כונס הנכסים הרשמי תל-אביב
עו"ד ראוך מלאכי רומי [בשם המשיבים 2-3] עו"ד מיכאל רוזנבלט [בשם המשיב 4]
|
פסק דין |
לפניי ערעור על הכרעה בתביעת החוב שניתנה על ידי המנהל המיוחד ביום 21.02.2017 בתיק פש"ר (מרכז) 43363-11-15 כנגד החייב ובתיק פש"ר 43405-11-15, כנגד החייבת (שייקראו יחד: "החייבים").
הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת
- החייבים והמערער התקשרו ביום 11.5.14 בהסכם הלוואה, במסגרתו העמיד המערער לחייבים הלוואה בסך של 700,000 ₪, לצורך פיתוח עסקיו של החייב. החייבים התחייבו לפרוע את ההלוואה תוך 18 חודשים ממועד חתימת הסכם ההלוואה, תוך מתן אפשרות לחייבים לדחות את מועד פירעון ההלוואה, בהסכמה, לתקופה נוספת של 12 חודשים (להלן: "ההסכם" או "הסכם ההלוואה").
- החייבים היו בעלי זכויות בעלות בנכס מקרקעין ברח' XXX בXXX הידוע כגוש XXX חלקה XX תת חלקה X (להלן: "הנכס").
- במועד חתימת הסכם ההלוואה, היה ידוע למערער כי על הנכס רשומות שתי משכנתאות לטובת בנק הפועלים לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), בסך 810,000 ₪ מיום 04.12.02 ובסך 140,000 ₪ מיום 27.02.11.
- בשל המשכנתאות שרבצו על הנכס, לא נרשמה משכנתה מדרגה שניה לטובת המערער. תחת זאת, ביום 12.05.14, נרשם משכון ברשם המשכונות לטובת המערער, על זכויות החייבים בנכס (להלן: "המשכון").
- בנוסף, על פי הסכמת הצדדים נרשמה ביום 15.05.14 בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה לטובת המערער בדבר הימנעות החייבים מעשות עיסקה בנכס (להלן: "הערת האזהרה").
- ביום 09.08.15, התקשרו החייבים עם צד ג' בהסכם למכירת זכויותיהם בנכס (להלן: "הסכם המכר"). המכירה בוצעה על ידי החייבים לצד ג' כמכירה מרצון, ולא במסגרת מכירה כפויה או בקשה למימוש משכנתה.
התקשרות החייבים בהסכם המכר נבעה מאי עמידת החייבים בפירעון תשלומי המשכנתה (ראה סעיף 4 לתגובת החייבים בבקשה לאישור הסכם המכר מיום 2.3.16).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת