מקור התבלין ש.ש.ע בע"מ נ' לישראל בע"מ

המערערת מבקשת כי ייגרעו מרשימת השיקים המסורבים בחשבונה המתנהל אצל המשיב, שני שיקים: הראשון בזמן – שיק מס' 252 על סך 6,949 ₪ אשר סורב ביום 21.7.17

השני – שיק מס' 427 על סך 5,000 ₪ אשר סורב ביום 13.8.17

לטענת המערערת, החלטת המשיב שלא לכבד שיקים אלו עמדה בניגוד לנוהג שהשתרש בין הצדדים שמכוחו היה למערערת "יסוד סביר להניח" כי השיקים יכובדו חרף החריגה ממסגרת האשראי, וזאת בהתבסס על סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

1. המערערת מנהלת בסניף קרית מוצקין של המשיב, מזה כשנה לפני הגשת הערעור, חשבון עסקי שמספרו 29460 (להלן: "החשבון"), וזאת באמצעות מורשי החתימה של המערערת, מר שגיא בנדלק וגב' עופרת גיגי.

2. בהתאם להסכם בין הצדדים הוקצתה למערערת מסגרת אשראי של 130,000 ₪ בחשבונה.

3. ביום 2.7.17 סורבו 4 שיקים בחשבונה של המערערת, בהמשך סורב שיק נוסף ביום 17.7.17, ו-4 נוספים סורבו ביום 21.7.17. השיק האחרון, העשירי במספר, סורב ביום 13.8.17 כאשר שני האחרונים שסורבו הם מושא הערעור, והם בלבד.

דהיינו המערערת איננה טוענת דבר כנגד סירוב 8 שיקים נוספים בחשבון.

4. טענת המערערת ביחס לכל אחד משני השיקים שאת גריעתם היא מבקשת, מעט שונה.

ביחס לשיק הראשון נטען כי זה הופקד לחשבון המערערת ביום שישי (יחד עם שיקים נוספים) ובעת הפקדתו אכן נוצרה חריגה בחשבון. לטענת גב' גיגי, מאחר והבנק עובד עד השעה 12:00 ביום שישי היא פנתה ובקשה מהמשיב שתנתן ארכה לכיסוי החריגה, אולם פנייתה זו סורבה, באופן מפתיע מבחינתה, שכן בפעמים קודמות אפשרו למערערת לחרוג ממסגרת האשראי למס' ימים עד להפקדת כספים לסגירת החריגה.

מאחר וביום ראשון סניף הבנק סגור, ביצעה גב' גיגי הפקדת מזומן בתיבת ההפקדה בסך של 16,000 ש"ח, וביום שני, עם פתיחת הסניף, בוצעה הפקדה של המחאות בסך של של 17,000 ₪, סכום אשר אפשר את כיבוד כל השיקים שנמשכו ביום 21.7.17, לרבות השיק הראשון.