עש"א 33335-01-17 אלוני נ' סלקום ישראל בע"מ

1.בפניי ערעורה של המערערת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-74464-01-1 על החלטתה מיום 26.12.16 של כב' רשמת ההוצל"פ המחוזית גב' מרים סגל שדחתה את הבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ מחמת פרעון עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצל"פ, אגב שהורתה על ביטול חיובי ריבית לתקופות שונות, כמפורט בהחלטה.

בהתאם להחלטתי מיום 19.1.17 הגישו הצדדים עיקרי טיעון וסיכום טענותיהם בכתב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים ושקלתי את הטענות, מצאתי כי עיקרו של הערעור יש לדחות, אגב הרחבת המועדים בהם יבוטלו חיובי הריבית, כמפורט להלן.

2.מחומר הראיות שבתיק מתברר כי בתאריך 27.7.01 ניתן כנגד המערערת פסק דין בהעדר הגנה שהוגש לביצוע בתאריך 11.10.01 ע"ס 1,851 ₪.

החוב בשנת 2016 (לאחר 16 שנים מאז נפתח התיק) כפי החלטת הרשמת הינו כ-8,700 ₪ וכי הליכים ננקטו רק בשנים 2004, 2007, 2010, 2016.

הבקשה היתה קבועה לדיון מאחר והמשיבה לא הגישה תגובה לבקשה ובהמשך החליטה הרשמת לבטל את הדיון ולהחליט על בסיס הבקשה ובהעדר תגובה ומכוח תקנה 27 לתקנות ההוצל"פ.

3.אין מניעה למתן החלטה בטענת "פרעתי" מבלי לקיים דיון פרטני כאשר נסיבות המקרה ברורות או לא שנויות במחלוקת וניתן להכריע על בסיס כתבי הטענות.

כאשר המשיבה לא מסרה תגובה, עמדה בפני הרשמת הבקשה על מנת לבחון האם הרימה הנטל להוכיח כי פרעה את החוב בתיק.

באף לא אחד מהמסמכים, לא מצאתי טענה של המערערת כי פרעה את החוב, גם לא בהודעת הערעור ולכן לא היה צורך לקיים דיון.

המערערת מתעלמת מהעובדה כי בקשתה לביטול פסק הדין נדחתה וכי פסק הדין נותר בעינו.

4.טענתה של המערערת לעניין המצאת האזהרה איננה רלבנטית לטענת הפרעון ובצדק הכילה הרשמת את עיקרון הידיעה על בסיס הבקשה שהגישה המערערת לעיכוב הליכים ומכאן שידעה על קיומו של תיק ההוצל"פ.

פירוט מצבה המשפחתי והנפשי של המערערת, עם כל הצער, איננו עילה לקבלת הבקשה או כדי לקבוע כי פרעה את החוב.

המערערת לא מפרטת מתי פרעה את החוב, לטענתה, מועדים וסכומים, ובאשר לטענתה כי סכומים מסויימים לא הופחתו מהחוב וכי יש לבדוק את החשבון, על המערערת לבדוק את החשבון מול גזברות ההוצל"פ ובמידת הצורך להגיש בקשה ספציפית לגבי כל סכום שלטענתה לא הופחת מהחוב בתיק.