עש"א 26352-10-14 גורי נ' בנק דיסקונט בת ים סניף רוטשילד 11051

בפני הודעת ערעור על הגבלת חשבון הבנק של המערער לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

1. המערער הינו בעל עסק להפצת תכשיטים לחנויות ברחבי ישראל. לפעילותו העסקית הסתייע המערער בחשבון בנק המנוהל אצל המשיב, חשבון מספר 53213, בסניף 051 בבת ים (להלן: "החשבון"). מסגרת האשראי אשר העמיד המשיב למבקש בפעילותו בחשבון השתנתה מעת לעת וכך גם עמדה על 100,000 ₪, במועדים אחרים על 50,000 ₪, ולעיתים על 70,000 ₪. בנוסף למסגרת האשראי הועמדה למערער מסגרת שיקים דחויים בסך של 200,000 ₪.

2. ביום 26.11.13 החזיר המשיב בלא פירעון שיק בסך של 22,000 ₪ שהוצג לפירעון בחשבון המערער בשל היעדר כיסוי מספיק, ובחדשים שלאחר מכן, עד 6.10.14, הוחזרו בלא פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק 10 שיקים נוספים. ביום 7.10.14 נשלחה למערער הודעה על הכוונה להטיל הגבלה על החשבון מיום 22.10.14, וביום 20.10.14 הוגש ערעור זה וניתן צו מניעה זמני למניעת הגבלת החשבון.

3. המערער עותר בערעור זה לגריעת כל השיקים שחוללו כאמור בחשבון מהשיקים הנמנים לצורך הגבלת החשבון.

   לטענת המערער, במהלך שנות פעילותו בחשבון, הלך מחזור עסקיו וגדל אולם אופי פעילות היה כזה שעתים נדרש תשלום מיידי לספקים בעוד התמורה מהלקוחות נתקבלה בשיקים דחויים, שלכן גדל הצורך בשימוש במסגרת השיקים הדחויים. המשיב, כך טוען המערער, היה ער לשינויים באופי פעילות המערער וכך גם העמיד לו מעת לעת אשראי לפי צרכיו.

   על רקע זה, טוען המערער שהושגה הסכמה בינו לבין המשיב, שלפיה כאשר חורג החשבון ממסגרת האשראי המאושרת מבצע המערער הפקדה לחשבון ביום שלמחרת יום החריגה או ימים ספורים לאחר מכן, וכך היה המשיב מכבד את השיקים שנמשכו מהחשבון למרות החריגה. במקרים רבים אף החזיר המשיב שיק שנמשך מהחשבון בגין היעדר כיסוי אולם ביטל הוראה זו לאחר מכן.

   לפי טענת המערער כך גם בדיוק נהג ביחס ל- 8 מהשיקים שהוצגו לפירעון כאמור מיום 26.11.13 ואשר הוחזרו על ידי המשיב בהיעדר כיסוי. ביחס לכל אחד מאותם 8 שיקים טוען המערער שעל יסוד אותו נוהג שלפיו אישר המשיב חריגה ממסגרת האשראי היה על המשיב לכבד גם את השיקים הללו.

   ביחס ל- 3 השיקים הנוספים, טוען המערער ששניים מהם הוצגו לפירעון ביום 2.10.11 כאשר מאחר ולמחרת היום היה ערב יום כיפור, הוסכם שבאפשרותו להפקיד כספים לכיסוי השיקים עד 5.10.11 וכך גם בקש לעשות, אלא שנציגת המשיב לא אפשרה לו לעשות כן בהוראה טלפונית.

   ביחס לשיק האחרון מיום 6.10.11 טוען המערער שלא היה מקום להחזירו בהיעדר כיסוי שכן החריגה מהמסגרת הייתה מזערית.

   טוען לפיכך המערער ביחס לכל השיקים כי היה לו יסוד סביר להניח שהשיקים יפרעו בעת שנמשכו, ולפיכך יש לבטל את מניין השיקים במניין השיקים שסורבו לצורך הגבלת החשבון.

4. המשיב הגיש תגובה ובה כפירה בטענות המערער. בתגובתו, מדגיש המשיב שהובהר למערער כי עליו לעמוד במסגרת האשראי שנקבעה בחשבון ביום הערך של השיק, אך לפנים משורת הדין אפשר לו המשיב לבצע הפקדה עד לתום יום העסקים שבו מוצג השיק לפירעון וזאת באמצעות הגדלה זמנית של מסגרת האשראי. בכל המקרים נשוא הודעת הערעור חרג המערער ממסגרת האשראי שהועמדה בחשבון ולא בצע הפקדה ביום שלמחרת, כך שלא הייתה למשיב כל חובה לאפשר חריגה ממסגרת אשראי זו ולא ניתן לבוא בטרוניה למשיב על סירובו לפרוע את השיקים נשוא הערעור.

5. במהלך הדיון אשר התקיים בפני, חזרו הצדדים על טענותיהם ועוד התברר שלאחר הגשת הערעור חזר בהיעדר כיסוי שיק נוסף שהוצג לפירעון בחשבון ביום 24.11.14. מאחר ובכך בסך הכל הוחזרו בהיעדר כיסוי 12 שיקים שמשך המערער בחשבון, בכדי לבטל את ההגבלה שומה על המערער להראות כי יש מקום לגריעת לפחות 3 שיקים מהשיקים שהוחזרו על ידי המשיב.