עש"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
23180-10-16
09/03/2017
|
בפני השופט:
אמיר לוקשינסקי-גל
|
- נגד - |
המערערת:
נ.י.ר רגואן בע"מ עו"ד סלוה קלצקין
|
משיב:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ סניף 110 עו"ד סמדר שטיינר
|
החלטה |
לפניי בקשה בהתאם לסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") לגריעת שיקים ממניין שיקים שסורבו על ידי הבנק המשיב.
רקע וטענות הצדדים
1. המבקשת הינה חברה המפעילה ומנהלת מוסך הסדר שאליו מופנים מבוטחים של חברות ביטוח לצורך תיקון רכבם. למבקשת חשבון בנק אצל המשיב. בגדר החשבון הועמדו לרשות המבקשת מסגרות אשראי מתחדשות, לרוב על סך של 100,000 ₪, כאשר לפרקי זמן קצובים אושרו מסגרות בשיעור גבוה יותר.
2. במהלך התקופה שבין 20.5.16 ועד ליום 5.10.16 סורבו למבקשת 11 שיקים. לפיכך ביום 5.10.16, מועד שבו סורבו שלושה שיקים יחדיו ונחצה רף 10 השיקים, נשלחה למבקשת הודעת הגבלה ראשונה בהתאם לחוק. המבקשת הגישה ערעור ובקשה לצו מניעה זמני, ובהתאם לכך ביום 20.10.16 ניתן צו מניעה זמני למניעת כניסת ההגבלה לתוקף.
3. לאחר מתן צו המניעה הזמני סורבו בחשבון שיקים 13 נוספים, ובנוסף נשלחה למבקשת הודעה בדבר הגבלה בנסיבות מחמירות אשר התבססה על ההגבלה החדשה וכן על הטלת הגבלה בחשבון בנק אחר. המבקשת פנתה בבקשה למתן צו מניעה זמני נוסף ובבקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט, שכן לטענתה הבנק הפר בהתנהלותו את צו המניעה. לדברי מנהל המבקשת, חרף צו המניעה שאמור היה לעכב את כניסת ההגבלה לתוקף, נחסמה גישתו לאתר האינטרנט של הבנק ועובדי הסניף אף סירבו למסור לידיו דפי חשבון. בנוסף, הבנק סירב לפרוע שיקים חרף הפקדת מזומן בגינם במועד הצגתם. ביום 19.1.17 ניתן צו מניעה זמני נוסף, שהחיל על ההגבלה החדשה את הוראות הצו הזמני הראשון.
4. ערב הדיון בערעור הגישה המבקשת בקשה בהולה לתיקון הודעת הערעור, כך שתכלול את כלל השיקים שסורבו מאז מתן צו המניעה הזמני הראשון.
בדיון שהתקיים לפניי התברר כי מאז המגבלה הראשונה שכללה 11 שיקים, סורבו 16 שיקים נוספים. 13 מהם עוכבו בעקבות צו המניעה הזמני השני, ואילו 3 נוספים סורבו לאחר מכן. פירוט כלל השיקים הוצג על ידי הבנק וסומן נ/1 (יצוין כי ב- נ/1 נכללו בטעות שני שיקים שסורבו מטעם טכני בלבד ואשר הבנק ויתר על טענותיו ביחס אליהם כפי שיפורט להלן). ב"כ המבקש ביקש להכליל את כלל השיקים המפורטים בנ/1 במסגרת הודעת הערעור.
לאחר ששקלתי בדבר מצאתי להיעתר לבקשה לתיקון כתב הערעור. טענות המבקש ביחס לכלל השיקים שסורבו הן אותן הטענות בדיוק שהועלו במסגרת הערעור המקורי, במשולב עם בקשתו למתן סעד זמני נוסף ולמתן סעד לפי פקודת ביזיון בית משפט אשר נתמכו בתצהיריו. הערעור המתוקן אינו כולל כל טענה חדשה ואף אין בו כל טענה שאין לה תמיכה בתצהיר שהוגש בתיק. היות שכך גם לא נגרמה כל פגיעה ביכולת הבנק להתגונן (ואף לא נטען כך על ידי הבנק, שמיקד את התנגדותו בהיעדר תצהיר כביכול). בנסיבות העניין אין כל טעם לדרוש מהמבקשת להגיש הליך נוסף וזאת גם אם מבחינה פורמאלית, היות שסורבו 10 שיקים נוספים היה באפשרותה לעשות כן (ר' והשווה י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מ"ד (1998) 449, 460).
5. טענתה העיקרית של המבקשת הינה כי בין הצדדים התקיים סיכום מפורש וכן נוהג מחייב לפיו הבנק אישר למבקשת חריגות בגובה של למעלה מ- 100% ממסגרת האשראי הנקוב בדפי החשבון, תוך שהמערערת היתה מפקידה בחשבון כספים שיש בהם כדי להביא לכיסוי החיובים השונים ולהפחתת המסגרת המאושרת. המבקשת תמכה את טענתה בפירוט של כ- 100 שיקים שכובדו על ידי הבנק בכ- 60 מועדים שונים בין החודשים מרץ-ספטמבר 2016, חרף העובדה שבכל אחד מהמועדים היה החשבון מצוי בחריגות משמעותיות של פי שניים ושלושה ממסגרת האשראי המאושרת. ביחס לשני שיקים פרטניים (מספר 195 ו-196) נטען כי מדובר בשיקים גנובים, שבהם שינה גונב השיק את תאריך הפירעון והטביע לצידו חותמת וחתימה מזויפות, אשר שונות מדוגמאות החותמת והחתימה שאצל הבנק ולכן היה על בנק להחזיר את השיקים מחמת "חתימת המושך אינה זהה". ביחס לשני שיקים פרטניים אחרים (183 ו- 184) נטען כי הם הוצגו לפירעון טרם זמנם, ולכן היו צריכים לחזור מסיבת "הוצג טרם זמנו" ולא מסיבת היעדר כיסוי מספיק, ודבר זה אף אושר במכתב של מנהל הסניף. המבקשת גם ציינה כי היא פרעה למחזיקי השיקים לאלתר את כלל השיקים שסורבו והוחזרו על ידי הבנק.
5. לדברי הבנק, הובהר למבקשת פעם אחר פעם כי שיקים שימשכו מחשבונה יאושרו רק כנגד הפקדה מראש, טרם הצגת השיקים בחשבון. השיקים נשוא הודעת ההגבלה סורבו בתקופה של כשלושה חודשים וחצי, ומכאן היה נהיר למבקשת כי אין כל הסכמה שלפיה תוכל להפקיד כסף תחת שיקים שמשכה לאחר יום הסליקה. הבנק הכחיש כל הסכמה או נוהג וטען כי גם אם כובד שיק בחריגה בחשבון או הועמדו מסגרות זמניות, הדבר נעשה לפנים משורת הדין, במקרים ספציפיים, על מנת לנסות לבוא לקראת המבקשת ולא לגרום לה נזק, ולאור הבטחות מנהלה כי יפקיד כספים כנגדם. אולם, אין בהסכמה ספציפית זו או אחרת כדי ללמד על הסכמה קבועה לחריגה בחשבון. הבנק גם הדגיש, כי אין ביכולתו לכבד משיכות שיקים ביום מסוים על סמך הפקדת מזומן באותו היום. בכל הנוגע לשיקים שנגנבו לפי הטענה, טען הבנק כי כאשר קיים פגם טכני בחתימה וכן חוסר כיסוי, על הבנק לסרב את השיק גם מחמת היעדר כיסוי. לגבי שני השיקים שהוצגו לפירעון טרם זמנם - אישר הבנק כי אין לכלול אותם במניין השיקים המסורבים, וכי הם אכן לא נמנו על ידו במסגרת הטלת המגבלה (יובהר כי מספרי השיקים שסורבו המפורטים לעיל, אינם כוללים את השיקים שלגביהם הבנק הודה שאין למנותם במניין).