עש"א
בית משפט השלום קריות
|
18786-10-17
30/03/2018
|
בפני השופטת:
לובנה שלאעטה חלאילה
|
- נגד - |
מערער:
חמזה אבו ערפה
|
משיבים:
1. עלאא אל דין שוויקי 2. סלאח אל דין שוויקי 3. שוויקי אס.ג'י.אי זכוכית תעשיות ומסחר בע"מ 4. בהאא אל דין שוויקי 5. סיף אל דין שוויקי
|
פסק דין |
תחילתו של ההליך שבפני בערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ מר ס. ג'דעון, שניתנה ביום 18.9.17, בתיק הוצל"פ מס' 500706-02-17, בגדרה קיבל את בקשתם של המשיבים, החייבים בתיק ההוצל"פ, בטענת "פרעתי" והורה על סגירת התיק.
הצדדים הסמיכוני ליתן פס"ד לא מנומק, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, בגבולות שבין אפס ל- 400,000 ₪. הסכמה דיונית זו באה כחלק מהסכם פשרה כולל בין הצדדים הנוגע להליכים שונים התלויים ועומדים ביניהם, כאשר בעניינו של תיק ההוצל"פ מושא הערעור וכחלק מהפשרה, סוכם על ביטול החלטתו של כב' הרשם ועל הסמכת בימ"ש זה להכריע בבקשתם של המשיבים בטענת פרעתי על דרך הפשרה ובגבולות לעיל.
במסגרת ההסכמה, ביקשו שני הצדדים להשיב למערער את האגרה ששולמה במעמד פתיחת תיק ההוצל"פ (כ - 52,000 ₪).
לאחר שעיינתי היטב בכל כתבי ביה"ד שהוגשו על מצורפיהם, לאחר ששקלתי בקפידה את טיעוניהם של הצדדים, לאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשם ובהתאם לסמכות שניתנה לי לפסוק במחלוקת על דרך הפשרה, אני מחייבת את המשיבים לשלם למערער סכום של 140,000 ₪. כמוסכם בין הצדדים, סכום זה ישולם עד ליום 1.3.19.
אשר לאגרה ששולמה בתיק ההוצל"פ, בהמשך להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ובהתאם לתקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) התשכ"ח-1968, אני מורה על השבת שלושת רבעי האגרה ששולמה.
לנוכח המסגרת הדיונית בה הסתיים ההליך, לא נדרשה תגובת המדינה לבקשת המערער להשבת האגרה, ואולם דווקא משום כך אנמק את קביעתי לעניין זה בתמצית.
ובכן, אגרת הוצל"פ משולמת עבור שירותי גביה שהרשות מעמידה לזוכה. מדובר בתשלום חובה הנגבה בזיקה לשירות מסוים שהשלטון נותן לפרט, אך שיעור האגרה אינו מותנה ואינו זהה לעלות השירות שבגינו היא ניתנת (רע"א 4066/00 רמי דומיץ נ' עיריית הרצליה, פ"ד נו(3) 577).
סמכותו של רשם ההוצל"פ, ובמקרה זו של ערכאת הערעור לאחר שבוטלה החלטתו של כב' הרשם, להורות על השבת האגרה ששולמה עם פתיחת התיק, מקורה בתקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), לפיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת. החלופה הרלוונטית לענייננו הינה אפוא "סיבה אחרת" אשר מכוחה רשאי רשם ההוצל"פ להורות על החזר האגרה ששולמה, כולה או חלקה.
בעניין זה נכתב ע"י השופט בר-אופיר בספרו, הוצאה לפועל הליכים והלכות, 1032 (מהדורה שביעית (2009)):