רקע והליכים קודמים:
לפניי בקשה לחיובו של עו"ד יהונתן צברי (להלן: "המערער"), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המנהל המיוחד, עו"ד ברוך חכים (להלן: "המבקש"), ככל שהערעור יידחה ועל המערער יושתו הוצאות.
עסקינן בערעור על הכרעת המבקש מיום 23.2.16 על תביעת החוב שהגיש המערער (להלן: "תביעת החוב"), לפיה לא התקבלה תביעת החוב במלואה. ברקע הערעור ניצב הליך פשיטת רגל של החייבת רחל סופר (להלן: "החייבת") אשר צו כינוס בעניינה ניתן ביום 31.12.09. המבקש מונה ביום 10.8.10 למנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב שהוגשו ע"י המערער בסך של כ- 3 טריליון ₪.
בין החייבת לבין המערער סכסוך עבודה, שמתנהל במשך שנים ארוכות בערכאות השונות. עיקר הסכסוך נסוב על שכר עבודה שלא שולם למערער לגרסתו על ידי החייבת. הסכסוך הוכרע בעיקרו בפסק בוררות שניתן ע"י עו"ד דרור גל ביום 26.9.2005 (להלן: "פסק הבוררות"). פסק הבוררות אושר ע"י בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ובמסגרת מספר החלטות שיפוטיות שונות. בהכרעתו בתביעת החוב קבע המבקש כי הוא מקבל את תביעת החוב בחלקה ומאשר סך של 856,469.3 ₪, וכן קבע כי המערער יסווג לקבוצת הנושים בדין רגיל. המערער מבקש להשיג על הכרעתו של המבקש בטענה שנפלה טעות בחישוב סכום תביעת החוב וכן שיש לסווגו כנושה בדין קדימה.
טענות הצדדים:
לטענת המבקש, הכלל הוא שיש לחייב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הערעור המוגש על ידו. עסקינן בערעור על הכרעת נאמן ועל כן שומה על המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות ההליך. עוד עותר המבקש להאריך את המועד להגשת תגובתו לערעור עד להכרעה בבקשה.
בתגובת המערער נטען שהבקשה הוגשה בטרם זמנה ובניגוד לדין, הן בנוגע לבקשה להפקדת ערובה והן בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד התגובה. המערער טען כי הסמכות להורות על הפקדת ערובה נתונה לרשם, ומאחר ולא הוחלט על הפקדה מיד עם הגשת הערעור, ניתן להסיק שהרשם לא מצא לנכון להורות על כך במקרה הנוכחי. עוד טוען המערער כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד שאותה יש לבחון במאזן הנזקים שעלולים להיגרם לבעלי הדין. בנוסף סבור המערער שסיכויי קבלת ערעורו גבוהים מאוד, שכן הוצגו בערעור מספר טעויות יסודיות בהכרעה. בכל הנוגע למסוגלותו הכלכלית, מציין המערער שהוא בעל חוסן כלכלי ועל כן סביר כי לא יתחמק מתשלום הוצאות משפט ככל שאלה ייפסקו לחובתו ועל כן אין לחייבו בהפקדת ערובה. המערער מבקש להקיש מההסדר הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") בכל הנוגע לפטור מהפקדת ערובה.
המבקש השיב לתגובת מטעם המערער. לגישתו לא הובא בתגובה טעם שמצדיק לפטור מהפקדת ערובה, במיוחד לאור העובדה שהמבקש מצהיר שהינו בעל אמצעים ויכולת כלכלית. בנוגע להתייחסות המערער לסעיף 353א לחוק החברות, טוען המבקש שההסדר הקבוע בסעיף זה מיועד לטובת נושי חברה אשר אמצעיה מוגבלים ואינו רלוונטי לענייננו. עוד מוסיף המבקש, כי בין הצדדים הקשורים בערעור קיימת יריבות ארוכת שנים. על כן מדובר במקרה חריג וסביר כי הוצאות ההליך יחרגו מהוצאות הליך כרגיל, כפי שקרה במסגרת תהליך בדיקת תביעת החוב. נטען שמדובר בערעור מקיף שיצריך היערכות ויהיה כרוך בעלויות ניכרות.
לאחר שניתן אישור בית המשפט, הגיב המערער לתגובת המבקש במסגרתה טען כי במקרה הצורך, יוכל המבקש להיפרע מיתרת הכספים המצויים לזכות המערער בקופת הכינוס, ככל שיפסקו לחובתו הוצאות משפט.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.