ע
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
|
3955-06
07/11/2007
|
בפני השופט:
1. אל"ם אהרון משניות - אב"ד 2. אל"ם דני פרידמן 3. סא"ל יורם חניאל
|
- נגד - |
התובע:
אסמאעיל עארף דאוד עודה (המכונה "אבו-מחמד") ת"ז 905755427 עו"ד בולוס
|
הנתבע:
התובע הצבאי עו"ד סגן שלומי שניידר
|
פסק-דין |
השופט אל"ם ד' פרידמן
:
נגד המערער הוגש כתב אישום המחזיק 43 פרטי אישום המשתרעים על פני תקופה שמ-1989 עד שנת 2002. מועד בו נעצר. המערער הורשע בעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, בנשיאת משרה בהתאחדות זו, שני פרטי אישום של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, שלושה פרטים של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, תשעה פרטים של ניסיון של שידול לגרימת מוות בכוונה, החזקת אמל"ח, פעילות נגד הסדר הציבורי, ששה פרטים של סחר בציוד מלחמתי, שלושה פרטים של תקיפה בנסיבות מחמירות, שני פרטים של אימונים צבאיים שלא בהיתר, ירי לעבר אדם ופגיעה בביטחון האזור.
בבית המשפט קמא נחלקו דעות השופטים, כאשר דעת הרוב היתה לגזור על המערער 20 שנות מאסר ודעת המיעוט סברה שמן הדין הוא לגזור עליו 30 שנות מאסר.
מונח בפנינו ערעורו של המערער על קולת העונש.
המערער עבד בשירות המודיעין של הרשות הפלסטינית, אך כבר לפני 15 שנים החל בפעילות עוינת אינטנסיבית שנמשכה עד למעצרו. יצוין כי במקום לעסוק בשמירת החוק בכר המערער לעסוק בטרור.
אין ספק כי מהאינטנסיביות של המערער וממספר עבירותיו, ביניהן 3 הרשעות בניסיון לגרימת מוות בכוונה ו-9 עבירות של שידול אחרים לגרימת מוות בכוונה, עולה כי רצונו של המערער היה להביא להרג של יהודים ככל אשר לאל ידו, וזאת עקב היותם יהודים.
בית המשפט קמא קבע כי המערער אמנם לא השתתף בכל המקרים באופן פעיל, אבל אין כל ספק שהוא היה "המושך בחוטים".
המערער הביע חרטה, הוא נשוי ואב לששה ילדים.
יצוין כי שותפו של המערער לבצוע ירי לעבר מתיישבים יהודים, ואשר גם הביע את הסכמתו לביצוע פגוע התאבדות (ע' איו"ש 1108/04) נדון ל-26 שנות מאסר.
האמת היא כי תמהנו על עצם הגשת הערעור. חטאיו של המערער מתפרסים על פני תקופה של כ-15 שנים כשכל מעיניו נתונים לבצוע הרג וזריעת שכול וכאשר רק בגין כל אחד מניסיונות גרימת המוות בכוונה היה הוא ראוי לעונש שאינו רחוק מהעונש, הכולל שהושת עליו, וזאת בנוסף לשלל עבירותיו האחרות.
יתרה מזו, מעבר לתימהון אודות העונש הקל יחסות שנגזר על המערער בהשוואת למהלכי ההרג שלו, תמהנו גם על התביעה הצבאית שהשלימה כה בקלות עם עונש זה ולא הגישה ערעור על קולתו של העונש.
המערער מצא עצמו נהנה מההפקר בגזירת עונשו ובהעדר ערעור מטעם התביעה.
לא מצאנו ממש בערעור והוא נדחה.
הנשיא אל"ם א' משניות
:
אני מסכים.
השופט סא"ל י' חניאל
:
אני מסכים.
הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם ד' פרידמן.
ניתן והודע היום, 7 בנובמבר 2007, כ"ו בחשוון התשס"ח, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.