- מונח בפניי ערעור על החלטות כב' רשם ההוצאה לפועל בתל אביב, מר שרון קרן, האחת מיום 25.05.2015 והאחרת מיום 3.6.2015 אשר ניתנו בתיק הוצל"פ 01-11254-06-8, שבו המערערת היא הזוכה והמשיב 1 הינו החייב (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"). תיק ההוצאה לפועל נפתח למימוש פסק דין רכושי בענייני משפחה אשר ניתן ביום 10.3.2004 בתמ"ש 57730/00 בבית המשפט לענייני משפחה.
החלטת כב' ר' הוצאה לפועל מיום 25.5.2015 עוסקת באופן חלוקת כספי מימוש דירת מגורים ואשר בה נקבע כדלקמן:
"4. ...בכל הקשור לעניין חלוקת הכספים בין הנושים, הרי שעל כונס הנכסים לבחון את מצבת העיקולים שהוטלו על הנכס עד ליום שבו יועברו הזכויות ע"ש הקונה, ולרבות מצבת תיקי ההוצאה לפועל הכוללת של החייב בהוצאה לפועל, ואין להסתפק רק בעיקולים הרשומים על הנכס.
- פרשנות סעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל מצויה במחלוקת בין בתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל, ועד היום לא הוכרעה ע"י בית המשפט העליון.
- הפרשנות אותה מציע כונס הנכסים ולפיה יש ליתן לזוכה כנושה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים הינה פרשנות אחת אשר מנגד גם קיימת פרשנות אחרת הטוענת כי אין להעדיף את הנושה שפעל במסגרת כינוס נכסים למימוש הנכס על פני הנושים האחרים.
- בהחלטה שפורסמה על ידי לאחרונה במסגרת תיק הוצל"פ 01-71720-13-2 מיום 18.4.15 הצעתי גישת ביניים אשר לדעתי בכל הכבוד הראוי, היא הראויה וההוגנת ביותר ויש ללכת בה.
- עיקרה של פרשנות זו היא כי יש להעדיף בחלוקת הכספים את הנושים שהטילו עיקול על הנכס ופעלו לממשו עד למועד אישור המכר ע"י רשם ההוצאה לפועל, לבין אותם נושים שהטילו עיקול לאחר מכן או שלא עשו דבר.
- עמדה זו מתיישבת היטב לטעמי גם עם האמור בסעיף 76(א) – "אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים" וכן – "לעניין זה יראו עיקול של נכס מכירתו או מימוש בדרך אחרת כהליך אחד". לדעתי יהיה נכון לעשות מידרוג בין אלו שהטילו עיקול בפועל עד למועד אישור המכר לבין אלו שעיקלו לאחר מועד זה או רק פתחו תיק הוצל"פ לאחר מכן, ולא עיקלו או עיקלו לאחר מועד זה. תימנע תוצאה לא רצויה של "טרמפיסטים" שלא פעלו ו/או לא יכלו לפעול, והתוצאה עדיין תשקף את האמור בסעיף 76(א) – "ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים".
- יכולה להישאל השאלה – מדוע שלא נקבע את מועד מתן צו הכינוס ככזה שמפסיק את המירוץ בין המעקלים הקיימים, והתשובה לכך היא בעובדה הפשוטה כי הליך כינוס יכול לקחת זמן רב, והמעקלים הקיימים או אלו שיצטרפו יוכלו לעקוב אחר ההליך ולדרבן את כונס הנכסים להמשיך ולפעול, אם יתמהמה בפעולותיו, ולפיכך אין למנוע מהם להשתתף בחלוקת הכספים עד למועד אישור הנכס.
מידרוג לכאורה זה בין המעקלים חשוב, שכן ייתכן מצב (והוא לא בלתי סביר בעליל) ולפיו נושה שבא לאחר מתן אישור המכר ומטיל עיקול על הנכס בטרם הועברו הזכויות, וסכום נשייתו גבוה באופן כזה שהוא אף יגרום לכך שהמעקל שכן פעל ומימש לא יהיה זכאי לדבר מהכספים הללו מלבד הוצאותיו. הדבר אף יכול להוות פתח לאפשרויות של קנוניה בין חייב לבין צד שלישי על מנת לאפשר לחייב לזכות בכספים שלא כדין. לא למיותר לציין כי הדבר אף יכול לרוקן מתוכן את אותה סיבה שמלכתחילה מונה כונס הנכסים מטעם הזוכה שמימש בפועל (אותה כדאיות כלכלית שהציג בתחילת הדרך עלולה להתפוגג בסופו של דבר).
- לעניות דעתי הגישה שיש לקבל והיא כאמור בבחינת גישת ביניים, שמבטלת את "החסרונות" של הגישה הפרשנית האחת הקובעת כי הזוכה שכונס נכסים מונה מטעמו זכאי רק הוא לקבלת הכספים, כפי שמציע כונס הנכסים, לבין "החסרונות" של הגישה הפרשנית השנייה הקובעת כי כל המעקלים באשר הם זכאים יחדיו ליהנות מפירות אלו, כפי שהצבענו עליהם לעיל.
- ניתן לתקוף את עמדתי ולטעון כי אנו מפלים בין נושים לא מובטחים ובניגוד לדיני הקדימות, אך יש להבין כי זו הייתה מטרת התיקון לחוק – לעודד זוכים לבצע פעולות יזומות נגד חייבים ולמנוע "טפילות" מצד נושים שיושבים ולא עושים דבר, ויש בה כאמור כדי למנוע תוצאות מעוותות של שתי הגישות. גם סעיף 76(א)(1) לחוק אפשר מעין העדפה בין זוכים במסגרת תיק איחוד והכל במגמה לעודד גם נושים "קטנים" לפעול. הדבר רק מחזק את העובדה כי גישתי יכולה להוות תשובה נאותה לפרשנות הלא ברורה של סעיף 76(א) לחוק. ולא יהיה זה מיותר לקרוא למחוקק להבהיר את החוק בעניין זה.
- גישה זו מפעילה היטב לעניות דעתי את האיזונים והבלמים הנדרשים ומשקפת נכונה את רוח תיקון החוק, את הוראת סעיף 76(א) לחוק בבואו של רשם ההוצאה לפעול לחלק הכספים ולעשות צדק עם כלל הנושים ואף למנוע אפשרות שהן לא בלתי סבירות בעליל של קנוניות אפשריות מצד החייב ו/או צדדים שלישיים כלשהם עם החייב.
- לאור התוצאה אליה הגעתי ולפיה יש לחלק ראשית את הכספים בין המעקלים שרשמו עיקול על הנכס עד למעוד אישור המכר, הרי שעל כונס הנכסים להגיש מתווה לחלוקת כספים חדש בהתאם לקביעתי, דהיינו: חלוקת הכספים בין המעקלים על פי אישור הזכויות של עד מועד קבלת אישור המכר וככל וייוותרו כספים לאחר מכן (וככל הנראה – שלא כך הדבר) יש לחלק את היתרה בין המעקלים הנותרים ותיקי ההוצאה לפעול שבמסגרתם לא הוטל עיקול כלל.
- מורה למזכירות להעביר לידי כונס הנכסים רשימה ארצית עדכנית של תיקי ההוצל"פ הפתוחים נגד החייב".
- א. בהמשך להחלטה זו עתרו המערערת וכונס הנכסים בבקשה לעיון חוזר אשר הונחה
בפני כבוד הרשם. בבקשה זו עתרו הם לפרשנות ולמתווה שבו יחולקו הכספים באופן אחר מקביעת כב' הרשם ותוך התייחסות לפעילות המערערת בתיק ההוצאה לפועל לעומת פעילות הנושים האחרים.
ב. בהחלטה מיום 3.6.15 דחה כב' הרשם את הבקשה לעיון חוזר והותיר את החלטתו לעניין חלוקת הכספים בעינה.
- המערערת מגישה הערעור על ההחלטות האמורות.
נימוקי הערעור
- לטענת המערערת שגה כב' הרשם עת לא יישם כראוי לשון סעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 ( להלן: "חוק ההוצאה לפועל"). לטענת המערערת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל הכיל והחיל כללים חדשים לענין חלוקת כספים שהתקבלו כתוצאה מהליכי גביה בהוצאה לפועל אשר שינו המצב ששרר עובר לתיקון, כך שלאחר התיקון ניתנה עדיפות לזוכה שנקט הליך בעקבותיו התקבלו כספים לעומת נושים אחרים שלא עשו כן. מפנה המערערת כי תיקון זה נועד לתמרץ זוכים לנקוט הליכים מבצעיים בכך שיקבלו עדיפות בחלוקת הכספים מול זוכים שלא עושים כן ויושבים בחיבוק ידיים.
- א. לטעמה של המערערת יש להחיל במקרה זה את הוראות הרישא של סעיף 76(א)
לחוק ההוצאה לפועל ולזכות אותה ראשונה בכספים שהתקבלו מהליכי המימוש שכן היא לבדה נקטה בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים, היא זו אשר פעלה למינוי כונס הנכסים על הנכס ולמימושו , הליכים אשר בפועל הביאו לתקבול הכספים לתיק עת יתר הזוכים בתיקים האחרים נקטו בהליך של עיקול ברישום בלבד, הליך אשר לא הביא לתקבול כספים.
מפנה המערערת לכך שהפעולה בעקבותיה נכנסו כספים לקופת ההוצאה לפועל , היא פעולת מימוש הדירה באמצעות כונס הנכסים אשר מונה בהמשך לבקשות המערערת בתיק ההוצאה לפועל . עוד מפנה המערערת לכך שהליך המימוש התאפשר אך נוכח הסרת המכשולים המשפטיים שהציב החייב בערכאות השונות ואשר מולם נאלצה היא להתמודד. לטעמה של המערערת , אך פעולותיה הן אלו שהביאו לקבלת הכספים לתיק והיא זו הזכאית להם.
ב. נוכח אלו , טוענת המערערת כי כב' הרשם שגה עת קבע כי מעמדם של כל הנושים שרשמו עיקול על הנכס טרם מועד אישור המכר שווה בינם לבין עצמם ובכך קבע למעשה כי אין משמעות מעשית לכך שהמערערת היא זו שפעלה בפועל למימוש הנכס והביאה לתקבולי כספים לתיק מלבד קבלת החזר הוצאותיה.
הצדדים להליך
- המערערת הינה הזוכה בתיק ההוצאה לפועל והיא גרושתו של החייב בתיק (המשיב 1 בהליך זה) . במסגרת הליכי הגירושין וחלוקת הרכוש המשותף הותיר המשיב 1 חוב כספי למערערת שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל דנן . חובו של המשיב 1 בתיק ההוצאה לפועל עולה לשיעור של מעל 700,000 ₪.
- משיב 1 בערעור, מר ב.ח אשר, לא הגיב לערעור ולא התייצב לדיון שנקבע למרות שזומן כדין.
- א. משיבה 3 בערעור, הינה חב' "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ. משיבה זו
נושה בחייב סך של כ-2100 ₪ בתיק הוצל"פ מס' 01-27324-33-1 . משיבה 3 הטילה עקול ברישום ,אולם היא אינה נושה מובטחת וחובה אינו חוב בדין קדימה.
ב. משיבה 3 הודיעה כי אין היא מתנגדת לאמור בערעור והותירה את ההכרעה בערעור
לשקול דעת בית המשפט.
- המשיבה 2 הגב' א.ח, היא בתם של המערערת ושל משיב 1 (החייב) . היא נושה בחייב סך העולה על 200,000 ₪ בתיק הוצאה לפועל 01-84387-05-0. המשיבה 2 הטילה עקול ברישום על הנכס , אולם היא אינה נושה מובטחת וחובה אינו חוב בדין קדימה.
משיבה 2 , עתרה לדחיית הערעור בשל אלו:
(א) הגשת הערעור באחור – לטעמה של משיבה 2 מנין הימים להגשת הערעור החל
ביום ההחלטה נשוא הערעור, 25.5.2015. הואיל והערעור הוגש רק ביום 16.6.2015 טוענת המשיבה 2 לאחור בהגשתו.
(ב) עוד טוענת המשיבה כי העובדה שכונס הנכסים מייצג את המערערת בהליך זה יש
בה לחטוא לתפקידו של כונס הנכסים ולאינטרס שעל פיו היתה אמורה להיות
מוגשת עמדתו של כונס הנכסים – שכן הוא אמור לשמש כידו הארוכה של בית המשפט ולא להצטרף לדעת מרשתו, אותה ייצג בהליך בהוצאה לפועל.
(ג) מפנה עוד המשיבה לכך שכונס הנכסים אשר מימש הנכס מונה כבר ביום 14.10.2007 דהיינו , זמן רב לפני תחולת תיקון מספר 29 לחוק ההוצאה לפועל, ומשכך לטעמה יש לקבוע כי הכללים על פיהם יחולקו כספי תמורת הנכס הם אלו אשר חלו במועד מתן צו מינוי כונס הנכסים ולא אלו החלים כיום.
(ד) מבלי לפגוע באמור לעיל , מפנה המשיבה 2 וטוענת כי גם אם לא תתקבל טענתה כאמור בסק' ג' וייקבע כי הוראות סע' 76 לחוק ההוצאה לפועל (בנוסח שלאחר תקון 29 לחוק ההוצאה לפועל) הן אלו שצריכות לחול במקרה זה, גם אז לטעמה של הזוכה, יש לקבוע כי כל מי שהטיל עקול על הנכס יהא זכאי לקבלת חלק יחסי מהתמורה, שכן לא ייתכן ולא עולה על הדעת שכל מי שהטיל עקול יבקש להתמנות ככונס נכסים, הדבר יביא לריבוי כונסי נכסים בתיק ובפועל לסרבול הליכי המימוש. לטעמה, הזוכה אשר פעל בהליכי המימוש יקבל תחילה החזר הוצאותיו ובכך לא יצא חסרון תחת ידו.
דיון
הגשת הערעור באיחור
- א. טוענת המשיבה 2 , כאמור, כי הערעור הוגש באחור. המשיבה מפנה לכך
שההחלטה נשוא הערעור ניתנה ביום 25.5.2015 והערעור הוגש רק
ביום 16.6.2015 .
ב. מנגד מפנה המערערת וטוענת כי אין בסיס לטענה זו שכן ההחלטה נשוא הערעור דנן הומצאה לב"כ המערערת בדואר רגיל ביום 2.6.2015 והערעור הוגש כבר ביום 16.6.2015 דהיינו בתוך המועד הקבוע בדין.
ג. טענות המערערת לענין זה לא נסתרו ומשכך – לא מצאתי בסיס לטענה.
תחולת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל
- א. טוענת המשיבה 2 כי הואיל ותחולת הוראות חוק ההוצאה לפועל שלאחר תיקון 29
הינן מיום 16.5.2009 וצו מינוי כונס הנכסים ניתן כבר בשנת 2007, יש להחיל את הוראות הסעיף טרם התיקון על המקרה שבפנינו.
ב. עסקינן בכספים שהתקבלו בגין מימוש נכס. משכך – יש לבחון אימתי אושר המכר נשוא הכינוס אשר בהמשך לו שולמו והתקבלו כספים , והדין החל באותו מועד יחול על חלוקת כספי תמורת המכר.
אין מחלוקת כי הדירה נמכרה רק ביום 13.1.2014 (כ-6 שנים לאחר מינוי כונס נכסים). צו מינוי כונס הנכסים ניתן שנים רבות טרם המימוש בפועל והוא כשלעצמו היווה רק את "יריית הפתיחה" להליכי המימוש ובחינת הדין החל באותו מועד אינה רלוונטית לכספי התמורה שהתקבלו כשש שנים לאחר מכן.
- לפיכך, הדין שהיה חל ביום אישור המכר, שהוא יום מימוש הנכס הוא הדין הרלוונטי לחלוקת כספי הדירה.
סע' 76 לחוק ההוצאה לפועל
- א. משקבענו כי הערעור הוגש במועד וכי הדין החל על הכספים הינו זה אשר חל ביום
13.1.2014 מועד מתן צו המכר, יש לבחון הוראות הדין במועד האמור.
ב. תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל הכיל כאמור מספר רב של תיקונים , כולל תיקון הוראות סע' 76 לחוק ההוצאה לפועל אשר בו ,כאמור, שינה המחוקק, מהותית, את הדין שנהג בכל הנוגע לחלוקת כספים בהוצאה לפועל במצב של ריבוי נושים.
- מן הראוי להביא את לשון הוראות סעיף 76 החוק, לפני ואחרי תיקונו הנ"ל.
א. לשון סעיף 76 לחוק ערב כניסתו לתוקף של החוק המתקן (ביום 16.5.2009) קובעת כי:
"76. (א) הגישו זוכים אחדים בקשות להוצאה לפועל של פסק דין
אחד או של פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 בשיעור יחסי לסכום שכל אחד מהזוכים הוציא לכך, והנשאר - לתשלום החובות הפסוקים בשיעור יחסי לסכומיהם ובהתאם לסעיף 75.
(ב) נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום חוב המזונות, בשלישית לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9, והנשאר לתשלום שאר החובות, הכל כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר."
ב. ראה כי במצב המשפטי שקדם להחלתו של תיקון 29 הנ"ל הורה סעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל על חלוקה יחסית של כספים שהתקבלו אגב ביצועם של הליכים בהוצאה לפועל בין כלל הנושים והזוכים, מבלי שלזוכה או נושה פלוני יהא מעמד עדיף על זוכים אחרים , זולת אם הדין עצמו העניק להם עדיפות כזו (כגון בשל חוב מזונות או בשל דין קדימה שנקבע בחוק אחר) ומבלי שנושה שפעל להטלת עיקול יהא עדיף על נושה שלא עשה כן.
ראה: רע"א 8576/08 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 23.12.2008 ).
ג. לשון סעיף 76 לחוק לאחר כניסתו לתוקף של החוק המתקן (ביום 16.5.2009) קובעת כדלקמן:
"76. (א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד
או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד....
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך האמור.
(א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו הליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב
פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או
להורהו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2).
(ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף
זה, יחולו הוראות סעיף 75.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר."
(ד) תיקון 29 הביא לשינוי במציאות המשפטית באשר לחלוקת כספים שהתקבלו בהליכי גביה בכך שהעניק עדיפות לנושה שיזם הליכי הוצאה לפועל ואותם הליכים הניבו כספים העומדים לחלוקה. ההוראה המתוקנת מקנה עדיפות לנושה שההליך שבו נקט הניב הכספים שחלוקתם בין כלל הנושים עומדת לדיון. לטעמה של המערערת הכספים העומדים לחלוקה שעליהם נסב ההליך דנן, מקורם בהליך מימוש בו נקטה היא לבדה באמצעות כונס הנכסים אשר מונה לבקשתה ומשכך לטעמה, זכויותיה לקבלת התמורה קודמות לנושים אשר רק הטילו עיקול ברישום על הנכס.
- א. מפנה המערערת וטוענת כאמור כי , הגשמת מהות תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל
באשר להוראת סעיף 76(א) שבו מחייבת מתן עדיפות לחוב שחב החייב לה שכן
היא אותה זוכה אשר נקטה בהליכים שבעקבותיהם נתקבלו הכספים, ואין דינו
של זוכה שאך הטיל עיקול ברישום על הנכס כדינו של זוכה שנקט בהליכי מימוש
שהובילו לקבלתם של כספים, שאם לא כן, ובהעדר תמריץ כזה, אף אחד מבין
הנושים אשר הטילו עיקולים לא יפעל בהליכי מימוש, אשר דורשים גם לקיחת
אחריות להוצאות ההליך, תוצאותיו המידיות וסיכונים של הליך זה אם , בסופו של יום, די לו בהטלת עיקול על מנת לקבל חלקו מתמורת המכר.
ב. לטעמה של המערערת יש לקרוא את הוראות סע' 76(א) לחוק ההוצאה לפועל כך :
א. שלב ראשון – כספים שהתקבלו כתוצאה מהליך מימוש ייזקפו תחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו כספים, עד לסילוק החוב כלפיו.
ב. שלב שני - ככל שיוותר עודף, כי אז תחילה יוחזרו ליתר המעקלים בהוצאה לפועל ההוצאות והאגרות אשר הוציאו לשם נקיטת הליכי ההוצאה לפועל (ע"פ סעיף 75 לחוק ההוצל"פ), והיתרה ככל שתיוותר תחולק למעקלים שנותרו, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים
- לאחר שבחנתי כלל הנתונים – הטעמים שבהצעת החוק, הוראות לשון החוק וההלכה הפסוקה כמו גם כתבי הטענות ודברי הצדדים בפני מצאתי כי יש לקבל עמדת המערערת ואלו נימוקי.
- א. בה"ח הממשלה תשס"ז 260 נשוא תקון 29 לחוק ההוצאה לפועל , בהתייחס לתקון
סע' 76 לחוק ההוצאה לפועל נאמר:
סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל קובע הוראות למקרים שבהם זוכים שונים פועלים נגד חייב אחד. מוצע לקבוע כי סכום שהתקבל עקב הליך יחולק בראש ובראשונה בין הזוכים שנקטו באותו הליך באופן יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, והיתרה תשולם על חשבון החוב הפסוק של
שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.הצעה זו נועדה לתמרץ זוכים לנקוט בהליכים לשם אכיפה יעילה של חובות, ולמנוע מצב שבו כל הזוכים, הן אלו שנוקטים בהליכים והן אלו שיושבים בחיבוק ידיים,ייהנו בצורה שווה מפירות נקיטת ההליכים." (הדגשה בקו תחתון לא במקור – מ.ד.).
דהיינו , בהצעת החוק צוין במפורש כי מטרת החוק היא למנוע מצב שבו זוכים שנקטו בהליכים וזוכים שלא נקטו בהליכים ייהנו באופן שווה מפירות ההליכים.
ב. סע' 76(א) לחוק ההוצאה לפועל בנוסחו המתוקן קובע כאמור כי :
"הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים". (הדגשה בקו תחתון לא במקור – מ.ד.)
דהיינו, לשון החוק , אימצה ההנמקה שבבסיס התיקון וקבעה באופן ברור העדפת הזוכה שיזם הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים העומדים לחלוקה . המבחן שקבע המחוקק הוא מבחן סיבתי בין הפעולה לתוצאה. מכאן שעיקול ברישום כשלעצמו אינו נחשב כהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים.
ראה לענין זה:
(1) פש"ר (מחוזי ב"ש) 5276/09 חיים לחכים נ' עוה"ד ישראל בודה- כונס נכסים בתיק ההוצל"פ [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 2.11.2010).
(2) ה"פ (מחוזי י-ם) 49651-11-11 אדהאן נ' פנחס פנחסי [פורסם בנבו] (פס"ד
מיום 10.5.2012).
(3) ה"פ (חדרה) 9696-12-12 עו"ד חזי חכם , כונס נכסים נ' יהושע כהן [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 2.5.2013)
ג. ב"כ המשיבה 2 הפנה לפסק הדין שניתן על ידי ביהמ"ש העליון ברע"א 6845/06
בנק הפועלים בע''מ נ. משה טוריאל ואח' [פורסם בנבו](פס"ד מיום 13.11.2008) אשר בו לטעמו ישנה התייחסות לאופן בו יש לחלק כספים המתקבלים בהליכי הוצאה לפועל ובהתייחס להוראות סע' 76 לחוק ההוצאה לפועל .
לא ברורה הרלוונטיות של פסק דין זה. מדובר בפסק דין של בית משפט העליון שפורסם לפני כניסתו לתוקף של תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל והוא עוסק בנשיאה באגרת הליך הוצאה לפועל ולא בזקיפת תקבולים כספיים בתיק ההוצאה לפועל לחשבון חוב של זוכה.
עדיין אין התייחסות ישירה של בית המשפט העליון לסוגיה זו העומדת להכרעה בפנינו.
- א. המשיבה 2 מפנה להוראות הסיפא של סע' 76(א) לחוק ההוצאה לפועל הקובעות
כי :
"..לעניין זה יראו עיקול של נכס או מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.."
ומבקשת לומר כי מנוסח הסעיף עולה כי המעקל נכס זכאי לחלק בתמורתו כמו זה אשר פעל למימושו שכן לשון הסעיף רואה בהם "הליך אחד" דהיינו דין אחד יחול על מי שהוטל עיקול ועל מי שפעל למימושו.
לטעמי אם היה מבקש המחוקק ללמד כי דין "מעקל ברישום " הינו כדין "מממש" נכס לעניין חלוקת הכספים היה משתמש בלשון אחרת וקובע כי " יראו עיקול של נכס או מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כ"אותו הליך" ולא כ"הליך אחד".
ב. המחוקק לא השחית מילותיו לריק ולטעמי, נוסח לשון הסעיף מלמדת דווקא כי לעניין חלוקת הכספים לא די שיירשם עיקול על הנכס אלא עת מצטרף לכך מימוש או מכירה, או אז נראה בהם "הליך אחד" ועקול ברישום לבדו לא ייחשב הליך לצורך זכיה ראשונה בכספים. ההתייחסות הינה אם כן להליכי עיקול ומימוש שנקט אותו הנושה, שהביא לגביית הכספים, ואין די בעקול ברישום לבד.
ג. לטעמי, הסיפא של סעיף 76 אינה יוצרת מדרג בין הנושים שהטילו עיקולים על הנכס, אלא יוצרת רציפות בין הליך העיקול למימוש ובכך נותנת עדיפות לנושה שהזדרז ופעל למימוש הנכס וזאת, ללא קשר לשאלה מתי נרשם העיקול לטובתו.
יצירת רצף הזמנים הזה נועד לשרת את האינטרס של מתן עדיפות למי שמזדרז לממש את הנכס, גם אם העיקול שלו נרשם מאוחר יותר בזמן לנושים אחרים.
פרשנות זו היא, לטעמי, הפרשנות הראויה לסיפא של סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל והיא תואמת את כוונת המחוקק ותכלית החקיקה.
ד. עוד ראוי לציין גם כי, אימוץ פרשנות המחילה אותו דין על מעקל ברישום ועל
מממש העיקול עלולה להביא בסופו של יום לקיפאון בהליכי נשייה בתיקי הוצאה לפועל רבים, שכן לאף אחד מן הנושים-המעקלים-ברישום לא יהא תמריץ ליטול על עצמו את הסיכון של נקיטת הליכים למימוש העיקול. תוצאה זו אינה ראויה והיא חותרת תחת מטרתם של הליכי הוצאה לפועל להביא לפירעון החוב בצורה יעילה ומהירה ככל שרק ניתן.
- לחששו של מאן דהוא כי באימוץ פרשנות כזו יהא כדי לשנות סדרי בראשית ולעשות את הנושה המעקל שפעל למימוש העיקול לנושה מובטח דה-פקטו – יש מענה פשוט.
מינוי כונס נכסים לשם מימוש עיקול כרוך מניה וביה ברישום דבר המינוי, בין בפנקסי המקרקעין ובין במרשם אחר שנסב על הנכס שעוקל. בדרך זו ניתן להביא את דבר המינוי לידיעתם של נושים אחרים שפתחו נגד החייב תיק הוצאה לפועל ובגדרו רשמו עיקול על הנכס.
בעל עיקול ברישום , שיהיה נכון להצטרף להליך הכינוס ובדרך זו להשתתף גם הוא בעלויות ההליך ובסיכונים שבו, יידרש לפעול ולהגיש על כך בקשה לרשם. אין לראות מדוע לא ימונה כונס נכסים אחד מטעם כמה מעקלים ברישום, אם הוגשה בקשה כזו, ובמקרה כזה תיסלל הדרך לחלוקת פירות המימוש בין כל הנושים שעיקלו את הנכס ברישום ואף נטלו חלק פעיל בהליכים למימושו, בשיעור היחסי של נשיתם בחייב (או בכל שיעור אחר שעליו יסכימו).
כך גם בהתייחס לטענה כי רק נושה אחד יכול לממש את הנכס ואם נושה אחר יחפוץ בכך, הוא לא יוכל לעשות כן בשל העובדה, כי נושה אחר הקדים אותו.
לטעמי, אין לחשוש מכך.
חוק ההוצאה לפועל מאפשר לנושה להצטרף להליך של נושה אחר ובמקרה כזה הוא יזכה לקבלת כספים, ואולם, נושה המבקש להצטרף להליך עליו לחלוק כאמור באחריות ובהוצאות המימוש ביחד עם הנושה האחר ובכך תוכר קדימותו על פי סעיף 76. כשהנושה הנוסף לא עושה כן, אין מקום לתת לו ליהנות מפירות המימוש שעה שהוא לא נטל על עצמו את הוצאות המימוש ואת האחריות לתוצאות אלה.
- וכאן גם המקום להתייחס לטענת המשיבה 2 ולפיה העובדה שכונס הנכסים מייצג את המערערת בהליך זה יש בה לחטוא לתפקידו של כונס הנכסים שכן הוא אמור לשמש ידו הארוכה של בית המשפט.
אכן , כונס הנכסים הינו ידו הארוכה של בית המשפט/הוצאה לפועל והוא פעל ככזה במימוש הנכס, קבלת הכספים ובקשת הוראות בית המשפט באשר לאופן חלוקת הכספים .
כונס הנכסים מונה לתפקידו בתיק ההוצאה לפועל בלא שצומצמה יכולתו להמשיך ולייצג המערערת עצמה ולא ראיתי כי שמושו של ב"כ המערערת בשני התפקידים פגע במיומנותו או ביושרה שלו בהליכים שבפני וראה לענין זה תוצאות ההליך.
סוף דבר
- הערעור מתקבל.
נוכח תוצאות ההליך מוחזר התיק לכב' ר' ההוצאה לפועל לחלוקת הכספים בהתאם למתווה אשר הציג כונס הנכסים ולפיו:
בשלב ראשון – כספים שהתקבלו כתוצאה מהליך מימוש ייזקפו תחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו כספים, עד לסילוק החוב כלפיו.
בשלב שני - ככל שיוותר עודף, כי אז תחילה יוחזרו ליתר המעקלים בהוצאה לפועל ההוצאות והאגרות אשר הוציאו לשם נקיטת הליכי ההוצאה לפועל (ע"פ סעיף 75 לחוק ההוצל"פ), והיתרה ככל שתיוותר תחולק למעקלים שנותרו, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
המשיבה 2 תישא בהוצאות ההליך ע"ס 7500 ₪.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אשור מסירה.
ניתן היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.