1. בפני ערעור על החלטתה של ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב מיום 8.11.06 (כב' הרשמת ורדה שוורץ) אשר דחתה את בקשת המערערת להגדלת קרן חוב מזונות בסך 17,620 ש"ח (נכון ליום 14.12.05).
במסגרת הערעור מבוקש לבטל את ההחלטה ולהעמיד את קרן חוב המזונות על סך 11,109 ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה בגין כל סכום אשר לא שולם במועד.
רקע והליכים קודמים
2. הצדדים הינם הוריה של קטינה, ילידת 21.1.94.
3. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים אודות ובקשר לקטינה - אבהות, משמורת ומזונות. תחילתם, בבית-המשפט המחוזי, ביום 26.10.94, עת הגישה הקטינה, באמצעות אמה, תביעה למזונות זמניים וקבועים כנגד אביה (ת"א 6027/04).
במסגרת הליכים אלה, ניתנו ע"י כב' השופט א' כהן שתי החלטות בעניין מזונותיה של הקטינה; האחת, ביום 14.2.95, בה חויב המשיב לשלם סכום חד פעמי בסך 2,000 ש"ח, אשר הוגדר כ"מזונות טרומיים", וזאת עד ליום 1.3.95. השנייה, ביום 25.5.95, בה חויב המשיב לשלם מזונות זמניים בסך 1,500 ש"ח לחודש, החל ממועד הגשת התביעה (26.10.94).
4. עם העברת התובענה לבית-משפט זה, הגיעו הצדדים להסכם בעניין משמורתה ומזונותיה של הקטינה. ההסכם אימץ, בחלקו, את ההחלטה למזונות זמניים, מיום 25.5.95, דלעיל; עוד נקבע כי החל מיום 1.2.00, ובמשך פרק זמן של 24 חודשים, יופחת מסכום המזונות הזמניים סכום של 200 ש"ח; החל מיום 1.2.02 יופחת סכום נוסף של 100 ש"ח; החל מיום 1.2.04 יעמוד סכום המזונות על סך 1,200 ש"ח לחודש; כן נקבע כי סכומי המזונות יוצמדו למדד אשר פורסם ביום 15.10.94 ויעודכנו מידי שלושה חודשים מבלי לשלם הפרשי מדד בין עדכון לעדכון וכי כל סכום שלא ישולם במועדו, ישא הפרשי הצמדה מיום החיוב ועד התשלום בפועל. בסעיף ו' להסכם נקבע כי סכומים ששולמו לידי המערערת בגין מזונות הם ברי קיזוז מחוב המזונות השוטף ועל אף האמור בסעיף זה לא יופחת הסכום של 2,000 ש"ח ששולמו לידי המערערת כמזונות "טרום זמניים".
ביום 18.2.96 אושר ההסכם וקיבל תוקף של פסק-דין (להלן: פסק-הדין).
5. בחלוף שנים, ביום 26.8.04, פנתה המערערת ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק-הדין. לבקשתה צירפה תחשיב, אשר נערך על-ידה, בו פירטה חוב מזונות, אשר עומד, כך לטענתה, על סך 25,937 ש"ח.
6. מנגד, הגיש המשיב לראש ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי". לטענתו, השלים ופרע תשלומים, שלא ביצע במועדם, באמצעות תשלומי יתר בחודשים שלאחר מכן. כמו כן, טען כי התחשיב שהוגש אינו מחושב כדין בשל הצמדה שגויה ואף כולל חיוב ראשון הקודם לפסק-הדין.
7. מכאן ואילך, שינתה המערערת את תחשיבה פעמים מספר. במסגרת הדיון, מיום 3.11.05, קבעה ראש ההוצאה לפועל כי כל התחשיבים שהוגשו, עד כה, שגויים. על כן, דחתה את בקשתה של המערערת להגדלת קרן החוב וקבעה כי אין יתרת חוב בתיק. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, ניתנה הזדמנות למערערת להיעזר בשירותיו של פרקליט ולהגיש בקשה חדשה להגדלת קרן החוב, בתוך 30 יום.
ביום 14.12.05 הוגש תחשיב חדש ע"י בא כוחה (דהיום) של המערערת (להלן: התחשיב החדש). במסגרת תחשיב זה הועמדה יתרת קרן החוב על סך 17,620 ש"ח. התחשיב התייחס לתקופה אשר תחילתה ממועד הגשת התביעה (26.10.94) ועד לחיוב האחרון שבוצע ביום 1.7.05.
לטענת המערערת, החל מחודש אוגוסט 2005 משולמים המזונות באמצעות הביטוח הלאומי.
8. בדיון שהתקיים בפני ראש ההוצאה לפועל, ביום 2.4.06, הוסכם כי תחשיב החוב יבוצע לאחר הכרעה בטענת תשלומי המשיב וכי לצורך כך יומצאו דפי חשבון הבנק של המערערת לתקופת החיוב, וזאת בהעדר ראיות לתשלום מטעמו של המשיב. המערערת, אכן, המציאה דפי חשבון לתקופה, המתחילה בחודש נובמבר 1994 ומסתיימת בחודש פברואר 2004.
הצדדים הוזמנו להיחקר על תצהיריהם, ליום 6.9.06.
9. במסגרת הדיון, מיום 6.9.06, העלה המשיב טענה לפיה ביצע במהלך שנת 1994 ו-1995 הפקדות נוספות, הן במזומן והן בהמחאות, לחשבון הבנק של המערערת, וזאת על חשבון תשלומי המזונות. במיוחד התייחס המשיב לתשלומים בסך 2,000 ש"ח שלטענתו שולמו בשלהי שנת 1994 ובתחילת שנת 1995, לגביהם נחקרה המערערת.
10. הצדדים נתבקשו, ע"י ראש ההוצאה לפועל, להגיש סיכומים בכתב. במסגרת הסיכומים צירפה המערערת תחשיב יתרת חוב אחר על סך 11,109 ש"ח (הוא התחשיב שצורף לכתב הערעור - י.ש.).
11. ביום 8.11.06 קיבלה ראש ההוצאה לפועל את בקשתו של המשיב וקבעה בהחלטה מנומקת כי המערערת לא הרימה את נטל הראיה בהוכחת קיומו של חוב העבר. עוד נקבע כי בהתחשב במספר הדיונים והבקשות שנדרשו לצורך הכרעה בבקשה, תשלם המערערת הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.
12. על החלטה זו, הוגש, כאמור, כתב הערעור שלפני.