1. שוב עומד לפנינו סכסוך מר בין אחים על נחלה של הוריהם במושב עובדים. אחד האחים, המשיב 1 (להלן - " י'") טען כי ההורים מינו אותו להיות "בן ממשיך" ולפיכך הוא זכאי לקבל את הנחלה לאחר מותם, מה גם שהוא בנה את ביתו בנחלת ההורים, טיפל בהם וניהל את הנחלה לאורך שנים רבות. האחים שאינם מחזיקים בנחלה, טענו כי יש לחלקה, אותה או את תמורתה, ביניהם, וזאת על פי סעיף 114 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן " חוק הירושה"). השאלות העיקריות המתעוררות בערעור זה הן, כלום ההורים אכן העניקו לבן הטוען לזכות בלעדית בנחלה, מעמד של "בן ממשיך", ואם הענקת המעמד של "בן ממשיך", כפי שנעשתה כאן, עומדת בתנאי הדין ודרישות ההסכם המשולש, או שמא היא בטלה, ואין לתת לה כל נפקות משפטית.
רקע עובדתי הדרוש להכרעה
2. הנחלה, שמספרה ***, נמצאת במושב ****, שהוא מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ. י' והמשיב 2, אחיו (להלן - " מ'") הגישו בבית משפט קמא תובענה למתן פסק דין הצהרתי באשר לזכויות בנחלה.
3. בשנת 1955 התיישבו ההורים המנוחים, שעלו ממרוקו, במושב ****, והיו בין מייסדיו. מאז ועד מותם הם התגוררו בו. האם נפטרה בשנת 1999, והאב ב-2005. עם מותה של האם, על פי ההסכם המשולש, עברו זכויותיה בנחלה לאב.
י' התגורר בנחלה מאז לידתו ועד היום. הוא התגייס לצה"ל בשנת 1976, ומיד עם שחרורו (שחרור מוקדם על מנת שיעבוד עם ההורים במשק, עקב פטירת אחד האחים בתאונה) חזר למשק ועבד בו. תחילה התגורר עם ההורים בבית הישן שלהם, ולאחר נישואיו והולדת ילדיו התגוררו אף הם באותו הבית. בשנת 1977 בנה י' בית חדש בנחלה, לטענתו מכספו. לאחר סיום בניית הבית עברו י' ומשפחתו וכן שני הוריו להתגורר בבית החדש.
האחים והאחיות עזבו את בית ההורים עם נישואיהם, בנו את ביתם במקומות אחרים או במושב, אולם בנפרד מההורים (האחות ש' והבן א' המנוח, שנפטר, כאמור, בתאונה, היו חברי האגודה של המושב, והיו להם נחלות נפרדות).
4. משנפטר האב, המשיכו י' ומשפחתו להחזיק במשק ולנהלו, כשהם רואים עצמם בעלי הזכויות בנחלה. י' הסתמך בבית משפט קמא על מספר מסמכים, שיוזכרו כאן, ועל כך שהאגודה והסוכנות, שהיא החברה המיישבת על פי ההסכם המשולש, הכירו בו כבן ממשיך:
*תצהיר של ההורים מיום 7/2/97, שבו אישרו ההורים כי י' הוא הבן הממשיך. התצהיר נחתם לפני עו"ד יוסף עודה.
*ביום 10/2/97 אושרה פנייתם של ההורים להענקת מעמד של בן ממשיך לי' בישיבת ועד הנהלת המושב.
* מכתב מיום 4/5/97 מאת הסוכנות היהודית המאשר (באמצעות הגב' ינישבסקי, מפקחת חוזים ובטחונות) להורים כי " לבקשתכם, הריני לאשר כי מלוא זכויות המשק מס' *** במושב... בו הנכם מחזיקים בתנאי בר-רשות, רשומות על שמכם מ-01/01/67. כמו כן, הריני לאשר כי בהתאם לתצהירכם ובהמלצת ועד המושב **** רשמנו לפנינו כי מר י' כ', ... הינו בנכם הממשיך".
* "תצהיר הורים מייסדים" מיום 13/12/02, שבו אישר האב, כי י' הוא הבן הממשיך בנחלה, וכי הבן מ' יהיה מיועד לנחלה נפרדת בהרחבת המושב.
* ביום 21/9/99 כתב מושב **** לסוכנות היהודית כי הם מאשרים שי' " בנה ביתו כבן ממשיך בנחלה מס' *** והוא מתגורר דרך קבע במושב ****".
* ביום 28/5/00 ניתן צו סופי על ידי רשם האגודות לפיו י' ואשתו הם חברי האגודה.
* במכתב מיום 13/3/2007 מטעם האגודה נרשם כי " הנני לאשר כי החבר כ' י'.. אושר כחבר האגודה בהתאם לבקשת הוריו לאשרו כבן ממשיך במשק *** מתאריך 10/2/97 בהתאם להחלטת ועד האגודה מיום 10/2/97 סעיף מספר 1".
5. אמסור עוד כי בין האחים התנהלו ומתנהלים בבית משפט קמא מספר הליכים נוספים, שלענייננו רלוונטית הבקשה של המערער (להלן - "המערער") לקיום צוואת האב המנוח מיום 11/10/99, שעל פיה היורש היחיד לכל רכוש ההורים היה אמור להיות המערער, ושאותה דחה בית משפט קמא בקובעו כי היא נערכה מחמת השפעה בלתי הוגנת (ת"ע 1840/06 ות"ע 1841/06) מצדו של המערער. התביעה, נשוא הערעור שלפנינו, נדונה בתמ"ש 33250/06 (על אף שכל יתר התביעות מאוחדות ככל הנראה עם תיק זה).
עיקר הטיעונים של הצדדים בבית משפט קמא
6. י' טען כי האב נתן לו את הנחלה במתנה, ולפיכך אין היא חלק מהעיזבון. בשל סכסוכים עם אחיו, הוא עתר לקבל הצהרה כי הוא הבן הממשיך וכי אין לאיש זולתו זכויות בנחלה ובמשק הצמוד לו. מ' הצטרף אליו בתביעתו. עוד טען י' כי הוא עבד כל השנים במשק והשקיע בו השקעות נרחבות (בית גידול פטריות, מבני משק נוספים ועוד).
7. טענות יתר האחים: האחים, המונהגים למעשה על ידי המערער, שהיה "הרוח החיה" במאמצים לשלול את הנחלה מי', טענו, כי ההורים רצו להוריש את הנחלה, בהיותה הנכס העיקרי ששוויו כחמישה מיליון ש"ח, לכל ילדיהם. לא היתה להם כוונה להורישה לי' בלבד. הא-ראיה, שבמקביל לחתימת ההורים על המסמך מיום 7/2/97 (להלן - " תצהיר ההורים") חתם י' על תצהיר נושא אותו תאריך, לפיו הוריו יהיו רשאים לנהוג בנחלה מנהג בעלים ולהורישה כרצונם. זאת ועוד בסעיף 6 לתצהיר ההורים נכתב כי אין בו כדי לפגוע במעמדם כבעלי הזכויות המלאות בנחלה על כל הבנוי עליה. מכאן שגם הבית נועד להיות רכושם הבלעדי של המנוחים. המטרה שבכתיבת תצהירי הצדדים משנת 1997 היתה לאפשר לי' לקבל הלוואה לצורך בניית ביתו במשק. גם התצהיר מיום 13/12/02 (להלן - " תצהיר אבות מייסדים") לא נועד להעניק ל י' זכויות כבן ממשיך אלא להעניק למ' משק בהרחבה. על כל פנים, לא הוחל בהליך של מינוי כדין של י' כבן ממשיך, שיש לעשותו על ידי מילוי טפסים סטנדרטים של הסוכנות, כאשר בסופו של הליך חותמים ההורים, הסוכנות וממ"י על מינוי המיועד כבן ממשיך. כן נטען כי המשק איבד את אופיו החקלאי, מאחר שחוות הפטריות הושכרה והוא הדין ביחידות הדיור. מטרתם של המערער ושל אחיותיו (המשיבות 3-6) היתה, שהנחלה - או ערכה - יחולקו בין כל ילדי המנוחים על פי סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
עיקריו של פסק הדין של בית משפט קמא