עראבי נ' עאזר

פסק דין

בפנינו תביעתו של מר עוראבי אשרף (להלן- התובע) לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשה.

מטעם התובע, העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבע העידו הנתבע, מר אלכסנדר ג'האשן, רו"ח של הנתבע, מר טאלל אעפרה ומר מוריס שמאס.

ואלו העובדות הרלוונטיות לעניין:

3.הנתבע הינו קבלן לעבודות גמר ושיפוצים.

4.התובע הועסק אצל הנתבע בעבודות גבס ושיפוצים החל מיום 1.09.2006. עד חודש דצמבר 2009 התובע הועסק על ידי הנתבע, כאשר החל מחודש ינואר 2010 הנתבע פעל באמצעות חברת "עאזר עאזר עב' גמר בע"מ" (להלן – החברה). מתלושי השכר עולה כי התובע המשיך לעבוד בחברה ברציפות ונשמרו לו כל הזכויות התלויות בוותק.

לפיכך, נקדים ונאמר כי איננו מקבלים את טענת התובע לפיה השינוי באופן הפעילות של הנתבע מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו.

הצדדים חלוקים בשאלת מועד סיום יחסי העבודה. לטענת התובע, עבודתו הסתיימה ביום 15.9.2010, בעוד שלטענת הנתבע יום העבודה האחרון של התובע היה ביום 29.7.2010.

5.התובע הועסק כעובד בשכר על בסיס יומי, כאשר השכר היומי האחרון עמד על סך של 270 ₪.

6.על-פי תלושי השכר של התובע בשנה שקדמה לסיום עבודתו, ממוצע שכרו עמד על 4,791 ₪.

7.לתובע הופרשו הפרשות לפנסיה החל מחודש ינואר 2010 לפי השיעורים הנקובים בצו ההרחבה בדבר פנסית חובה. במסגרת הדיון המוקדם, הסכימו הצדדים כי התובע זכאי לביטוח פנסיוני בהתאם לצו ההרחבה בדבר פנסיית חובה.

לנוכח הסכמת הצדדים, לא נידרש לשאלת תחולתו של צו ההרחבה בענף הבניין על יחסי הצדדים ולחובת הנתבע להפרשות פנסיוניות מכוחו.

זכאות התובע לפיצויי פיטורים

8.לטענת התובע, הוא פוטר מהעבודה לאחר שלא שובץ לעבודה עם חזרתו מחופשה ללא תשלום. לטענתו, הוא סיכם עם התובע כי בחודש יולי 2010 יצא לחופשה בת שבוע ימים בסיני ולאחריה ישהה בחופשה ללא תשלום בת חודש ימים במהלך צום הרמאדן.

9.הנתבע טוען מנגד כי התובע התפטר מהעבודה לאחר שבחר שלא לשוב לעבודה לאחר חופשה בת שבוע בסיני.

הנתבע אינו חולק על כך שאושר לתובע לצאת לחופשה בסיני, אלא שלטענתו, הוא לא אישר לתובע לצאת לחופשה בת חודש ימים במהלך צום הרמאדן, שכן מדובר בתקופה בה קיים לחץ עבודה גדול. הנתבע טוען עוד כי כל ניסיונותיו לאתר את התובע עלו בתוהו.

10.במחלוקת העובדתית בדבר נסיבות סיום העבודה של התובע, העדפנו את גרסת התובע שהייתה עקבית ונתמכה גם בראיות חיצוניות לעומת עדויות הנתבע שהיו רצופות סתירות כמפורט להלן.

11.כאמור, אין חולק כי הנתבע אישר לתובע לצאת לחופשה למשך שבוע לפני שהחל צום הרמדאן (סעיף 10 לתצהיר הנתבע). עיון בלוח השנה מעלה כי מועד תחילת הצום בשנה הרלבנטית חל ביום 11.08.2010. הצדדים חלוקים בשאלה האם אושרה לתובע חופשה עד לאחר חג עיד אלפיטר, היינו עד ליום 13.09.2010 או בסמוך לכך, אם לאו.

12.בחקירתו הנגדית העיד התובע כי לפני תחילת צום הרמאדן הוא שוחח עם הנתבע וביקש ממנו לעבוד במהלך הצום בחיפה או עד השעה שתיים ככל שמקום העבודה רחוק יותר כגון: בנתניה, על מנת שיוכל להספיק לחזור לביתו בטמרה לפני תחילת ארוחת שבירת הצום. לדבריו, הנתבע לא נעתר לבקשתו לקיצור יום העבודה ועל כן הוסכם שבמהלך חודש הרמאדן, התובע ישהה בחופשה ללא תשלום, אלא אם התובע יוזמן לעבודה בחיפה עמ' 10 ש' 1-14 לפרוטוקול).

לטענת התובע, לאחר שנוכח שהנתבע אינו משבץ אותו לעבודה, הוא ניסה ליצור עמו קשר טלפוני, אך ללא הצלחה. כך גם, בשל העדר מענה טלפוני מצידו של הנתבע, לאחר החג הוא שלח לו הודעת טקסט על מנת לקבל סידור עבודה ואולם, הנתבע התעלם ממנו ולא חזר אליו.