עפ"ת 51428-08-16 אלימוב נ' מדינת ישראל

1. המערער משיג על העונש שנגזר לו אחר שהורשע, על פי הודאתו, בבית המשפט קמא (תיק פ"ל 5215-05-15, כב' השופט בנג'ו), בשני אישומים שיוחסו לו בכתבי אישום נפרדים, שעניינם נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 ונהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי . [נוסח חדש], תש"ל – 1970.

2.כעולה מגזר דינה של הערכאה קמא המערער נתפס בשתי הזדמנויות סמוכות; בתאריכים 20/03/15 ו-24/03/15 כשהוא נוהג ברכב פרטי ברחובות העיר חיפה, שעה שמעולם לא הוסמך לנהיגה ולא הורשה לכך.

אין חולק כי לחובת המערער הרשעה בעבירה דומה, שעניינה נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, על כי ביום 27/08/15 נהג ברכב, כאמור, ללא רישיון נהיגה וביטוח. בגין הרשעה זו הוטלו על המערער עונש מאסר על תנאי ופסילה מלקבל רישיון נהיגה בפועל, פסילה על תנאי וקנס בסך 1,800 ש"ח.

3.ביום 25/07/16 נגזר דינו של המערער בבית המשפט קמא והוא נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד עונש מאסר על תנאי, 20 חודשי פסילה מלקבל רישיון נהיגה, פסילה על תנאי ו-2,000 ₪ קנס.

בגזר דינה עמדה הערכאה קמא על הסיכון שנשקף היה ממעשי המערער ש"נהג ברכב עיבורה של עיר פעם אחר פעם, בסמיכות זמנים של ארבעה ימים מאירוע לאירוע", כשמעולם לא הוכשר לנהיגה ולפיכך יכולתו לנהוג והיכרותו עם חוקי התנועה לא נבדקו על ידי הרשויות. הוטעם כי המערער הוכיח "באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הוא לא ירא את החוק ואוכפיו". בית המשפט קמא הדגיש עוד כי למערער הרשעות קודמות אשר "אף הן מדברות בעד עצמן ומלמדות על מי שלא למד לקח, לא הפנים".

בית המשפט ראה לציין עוד כי הרכב בו נהג המערער היה בבעלותו וכי החזיק ברכב חרף כך שאין בידו רישיון נהיגה.

4.לערכאה קמא הוגש תסקיר מאת שירות המבחן בו התרשם כי המערער אינו נוטל אחריות למעשי העבירה שביצע, אינו ער לחומרתם, וכי נקט "דינמיקה של הסתרה וטשטוש באשר לנסיבות שבהן ביצע את המעשים נשואי הערעור. לצד האמור המליץ שירות המבחן על דחייה של שלושה חודשים במתן גזר הדין במהלכם תיבחן יכולתו של המערער "להיתרם מהליך טיפולי לשם התבוננות ביקורתית בדפוסי התנהגותו הפסולים" כשבתום תקופת הדחיה יוגש תסקיר משלים עם המלצה מגובשת בעניינו של המערער.

בית המשפט קמא החליט שלא לדחות את הערעור על פי המלצת שירות המבחן. זאת בשים לב לעמדת המערער בערכאה קמא לפיה "אני מעדיף לסיים היום את המשפט" וכן לעמדת בא כוחו שציין "אני אבקש לסיים את הדיון עכשיו".

5.בערעור עתר המערער להקלה ברכיב המאסר הממשי שנגזר באופן שמשכו יקוצר, וכי ירוצה בדרך של עבודות שירות. נטען כי נוצר אצל המערער הרושם שיוטל עליו עונש שינוע בין מאסר על תנאי לבין עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, וזאת בשל שאלת בית המשפט שהופנתה אליו אם הוא מעוניין לסיים את התיק באותו יום מבלי שיופנה לתסקיר משלים ואם הוא מבין את חומרת מעשיו.