עתמה נ' מדינת ישראל

בפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום לתעבורה בחדרה (כבוד השופטת כ. פאר-גינת) בת"ד 5415-09-11 (הכרעת דין מיום 19.5.16 וגזר דין מיום 11.12.16).

המערער הורשע בעבירות של :

א.הפקרה אחרי פגיעה – עבירה בניגוד לסעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה , תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ב.תאונת דרכים שתוצאותיה פגיעה בגוף – עבירה בניגוד לתקנה 144 לתקנות התעבורה + סעיף 62(7) לפקודת התעבורה.

ג.נהיגה ללא ביטוח – עבירה בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970 (להלן: "פקודת הביטוח").

על המערער נגזרו העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים

ב.מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, לתקופה של 12 חודשים, והתנאי כי לא יעבור עבירה של הפקרה לאחר פגיעה.

ג.מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה , נהיגה ללא רישיון נהיגה, או נהיגה ללא רישיון רכב תקף או ללא פוליסת ביטוח תקפה.

ד.פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה בת 3 שנים מיום שחרורו מעונש המאסר בתיק זה.

ה.פסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, למשך 3 שנים, לתקופה של שנתיים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה של הפקרה לאחר פגיעה.

ו.פסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, למשך 3 שנים, לתקופה בת שנה, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה ללא רישיון רכב או ללא פוליסת ביטוח תקפה.