עפ"ת, מרכז (מחוזי)
בית המשפט המחוזי
|
38384-03-15,5492-08-09
23/03/2016
|
בפני השופטת:
נגה אהד
|
- נגד - |
המערער:
אנואר שלבאיה
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
פסק דין |
לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא, תעבורה מרכז, בתיק 4125-02-14 מיום 23.2.15 (כב' השופטת אוסטפלד נאוי).
המערער הורשע בגין נהיגה בזמן פסילה , עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.
העונש שנגזר ביום 23.2.15:
8 חודשי מאסר בפועל;
10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה או, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה;
פסילה בפועל למשך 11 וחצי חודשים, ימי המאסר לא יובאו במניין הפסילה;
12 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.
מכאן הערעור שלפני.
נימוקי הערעור:
1.המערער נוהג בפעם הרביעית בזמן פסילה, במעבר זמן בין נהיגה בפסילה לנהיגה נוספת בפסילה המבוצעת במועד מאוחר לה. לא תלוי נגדו מאסר על תנאי, אין לחובתו רישום פלילי, יש להעדיף בעניינו שיקולי שיקום, בדיוק כפי שקבע בית משפט זה בעניינו של בן אור עטיה (עפ"ת 5492-08-09 מ"י נ' בו אור עטיה). שעניינו חמור מהמקרה של המערער, שכן עטיה נהג בפסילה בפעם השביעית.
2.קצין מבחן במסגרת התסקיר מציין הוצאת רישיון נהיגה ב – 19.8.14, עובדה המלמדת על רצון כן ואמיתי לחזור לדרך הישר. המלצת שרות מבחן הינה לשלב המערער בתוכנית שיקום קונקרטית המכונה "נסיעה במבחן", והטלת של"צ בהקיף של 200 שעות במסגרת התנדבותית בעיריית פתח תקוה.
3.העבירה בוצעה ביום 2.2.11. מאז חלפו 5 שנים. המערער נמצא בשלב אחר בחייו.
4.המערער בן 53, אב, סב לנכדים, מפרנס עיקרי, תומך כלכלית בילדיו, עובד מרבית שנות חייו עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, אדם מסור, נאמן, מבצע תפקידו על הצד הטוב ביותר.