חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עפ"ת 35074-10-14 מחאמיד נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים פליליים
35074-10-14
27.11.2014
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
המערער:
ג'לאל מחאמיד
 המשיבה:
מדינת ישראל
פסק דין
 

 

נתוני רקע

 

1.בפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופטת כ' פאר-גינת) שניתנה ביום 15.9.14, בה נדחתה בקשת המערער להארכת המועד להישפט בגין דו"ח תעבורה שניתן לו ביום 27.3.14.

 

2.במועד הנ"ל (27.3.14) נתפס המערער כשהוא חוצה את צומת אלונים, על כביש 75, ממזרח למערב, כשהוא נוהג ברכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 10,000 ק"ג, בכביש שיש בו שני נתיבים, ועבר בצומת שלא מהנתיב הימני ביותר, בניגוד לתקנה 36(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בעקבות כך, נמסר למערער דו"ח עם דרישה לתשלום קנס בסך 500 ₪.

 

3.לטענת המערער, לאחר קבלת הדו"ח, הוא העביר אותו לטיפול מעסיקו, תוך שהנחה אותו לשגר בקשה להישפט. אלא שהמעסיק, תחת לפעול על פי בקשת המערער, שילם את הקנס בחודש מאי 2014. בעקבות כך, הגיש המערער בקשה בהולה להארכת המועד להישפט, בהתאם לסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב-1982.

 

4.בבקשתו הנ"ל, טען המערער כי הוא כופר בעובדות המפורטות בדו"ח שכן הוא לא ביצע את העבירה המיוחסת לו אלא התכוון לפנות שמאלה לכביש 772 "אך הנהגים לא נתנו לו להשתלב". עוד הוסיף המערער כי מיד עם קבלת הדו"ח, מסר אותו לידי מנהל העסק האחראי על העובדים וביקשו לשלוח בקשה להישפט באמצעות הדואר. נטען כי אותו מנהל אחראי על העניינים הכספיים, לרבות תשלום אגרות, חשבוניות ודו"חות תנועה. לאחר שמסר את הדו"ח, כאמור, המתין המערער, לדבריו, לקביעת מועד דיון על ידי בית המשפט. ביום 12.6.14 קיבל המערער הודעה ממשרד הרישוי, לפיה הוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה בשל עבירות תעבורה בגינן הוא מחוייב בביצוע אמצעי תיקון. עיון ברשימת העבירות העלה כי זו כללה גם את העבירה מיום 27.3.14. לטענת המערער, בעקבות כך הוא פנה אל מנהל העסק על מנת לוודא כי הבקשה להישפט אכן נשלחה אלא שזה השיבו כי בטעות הוא שילם את הדו"ח ולא שלח את הבקשה.

 

החלטת בית משפט השלום

 

5.בהחלטתו מיום 15.9.14, עליה מלין המערער, דחה בית משפט קמא את הבקשה להארכת מועד שנתבקשה, בקבעו כי מדובר בבקשה שאינה מפורטת וברורה. עוד נאמר כי משמסר המערער את הדו"ח לטיפול מנהל העסק, היה עליו לעקוב ולוודא כי הבקשה להישפט אכן נשלחה ומשלא עשה כן, עליו לשאת בתוצאות מעשיו. בהעדר טענות הגנה מוצקות וממשיות, דחה בית משפט קמא את הבקשה, כאמור, ומכאן הערעור שבפניי.

 

טענות הצדדים

 

6.בהודעת הערעור נטען כי שגה בית משפט קמא כשלא נתן משקל הולם לעובדה שהבקשה להארכת מועד להישפט מלווה בתצהירים מנומקים ומפורטים, המסבירים כי המערער לא ביצע עבירת תעבורה. לטענת המערער, בית משפט לא נתן משקל הולם לעובדה כי התגובה מטעם המשיבה, ביחס לבקשתו, היתה סתמית וללא כל הנמקה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>