עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים פליליים
|
27189-08-15
12/10/2016
|
בפני השופטת:
אספרנצה אלון
|
| - נגד - |
מערערת:
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
|
משיב:
עמירם שיינר
|
| פסק דין |
בפני ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופט משה גינות) בתיק תת"ע 1963-05-14, מיום 21.6.15, לפיו זוכה המשיב מעבירה של עקיפת רכב אחר (טרקטור) תוך חציית קו הפרדה רציף, עבירה לפי 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
בתאריך 24.4.14 הוגש כנגד המשיב כתב אישום, כאשר ברשימת עדי התביעה נרשמו פרטי השוטר רס"מ דותן טל שערך את כתב האישום והשוטר לירוי ימיני שהיה איתו בניידת וערך דו"ח פעולה.
המשיב כפר בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לדיון הוכחות ליום 21.6.15, אליו זומנו עדי התביעה.
בדיון ההוכחות נשמעה עדותו של השוטר ימיני לירוי, במסגרתה הוגש מזכר שנרשם על ידו ואילו העד הנוסף, השוטר דותן טל לא התייצב לדיון והמערערת הודיעה כי: "זומן להיום עד נוסף, שוטר בשם דותן טל. נשלחה לי הודעת אס.אמ.אס הבוקר, אני חושב שזה הוא, שהוא חולה ויש לו אישור מחלה ולא יוכל להגיע. אני מבקש לדחות הדיון ולזמנו." (ש' 15-16, עמ' 2 לפרוטוקול מיום 21.6.15).
ביהמ"ש קמא דחה את הבקשה וקבע: "עד התביעה טל דותן לא התייצב לדיון, לא הגיש בקשה לבימ"ש לדחיית מועד הדיון ואף אם אניח שהוא לא חש בטוב או חלה, יכול היה העד להגיש בקשה טלפונית למזכירות בימ"ש, אולם לא עשה כן. בנסיבות העניין, החלטתי לשמוע את עדותו של הנאשם." (ש' 23-26, עמ' 2 לפרוטוקול).
המשיב העיד כי בדרך ליוקנעם נסע כברת דרך בנסיעה איטית של 30-40 קמ"ש אחרי טרקטור רחב בנתיב צר ולא יכל לעקוף אותו מאחר וקו ההפרדה היה רצוף. בשלב מסוים החל הטרקטור לפנות ימינה לתעשיות בית אל, שם הכביש החל להתרחב לשלושה נתיבים ורק אז עבר לנתיב המיועד לפניה שמאלה, עקף את הטרקטור וחזר לנתיב האמצעי. שניות לאחר מכן עצרה אותו ניידת משטרה שהיה מודע לכך שנסעה אחריו.
ביהמ"ש קמא מצא להאמין ולהעדיף את גרסת המשיב על פני גרסת השוטר שלא זכר את הפרטים אלא הסתמך על המזכר שרשם בלבד וזיכה את המשיב – היא הכרעת הדין נשוא ערעור זה.
לטענת המערערת טעה ביהמ"ש קמא עת דחה את בקשתה לדחות את הדיון בשל אי התייצבותו של השוטר דותן. מדובר בעד מהותי אשר ראה את המשיב מבצע את העבירה ולכן בפגיעה קשה ביכולתה להוכחת עובדות כתב האישום. כן טעה ביהמ"ש עת קבע שלא הונח הסבר להיעדרות העד הנוסף, כאשר המערערת הודיעה שלשוטר היה אישור מחלה.
בפני ביהמ"ש עמדה דרך אחרת לאזן בין ביטול זמנו לבין ניהול ההליך עד תום והיא – מסירה אישית לעד וחיוב בהוצאות. בערעורה מסתמכת המערערת על עפ"ת (מחוזי חיפה) 3162-08-10 מ.י. לשכת תביעות חיפה- משטרת ישראל נ' ברגר קונסטנט, ע"פ (מחוזי נצרת) 107/91, 119/91 מ"י נ' בארי מאיר וע"פ (מחוזי נצרת) 262/95 מ"י נ' רועי ברדוגו.
המשיב טען כי פסק הדין לא ניתן רק על סמך אי הופעת עד התביעה, אלא השופט שמע את גרסתו והאמין לו ואף הוצגו תמונות מסרטון. עד התביעה שלא הופיע (דותן טל) אינו עד מהותי – דוח הפעולה נרשם על ידי השוטר ימיני שהעיד ותקציר האירוע שנרשם על ידי השוטר דותן שלא הופיע היה בפני בית המשפט ולכן, העד לא יכול להוסיף מידע חדש שלא היה בפני בית המשפט והטענה שזכותה הדיונית של המערערת נפגעה מהותית הינה ריקה מתוכן.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי הטענות ובדיון בפניי, עיינתי בפרוטוקול הדיון בביהמ"ש קמא והכרעת הדין ובפסיקה הרלוונטית, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.