זאמל (עצור/אסיר בפיקוח) נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על חומרת העונש בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (כבוד השופטת עידית פלד) בפל"א 3927-10-18 מיום 23.6.19 (להלן: גז"ד).

רקע וההליכים

בכתב האישום נטען, כי ביום 9.10.18 המערער נהג ברכב מסחרי ללא רישיון נהיגה תקף כשרישיון הנהיגה פקע ביום 11.12.06; ללא פוליסת ביטוח תקפה ולמרות ידיעתו אודות העונש שהושת עליו בנוכחותו ביום 1.10.17 בבית משפט לתעבורה בחדרה בתיק 2996-02-17 שכלל פסילה מלנהוג למשך 3 שנים.

בכתב האישום יוחס למערער ביצוע העבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); שימוש ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

בתאריך 17.10.18 המערער הודה והורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ובימ"ש קמא נעתר לבקשתו לקבלת תסקיר שירות מבחן לעניין העונש.

שירות המבחן פירט בתסקיר הראשון את מצבו המשפחתי של המערער, בן 46 נשוי ואב ל 6 ילדים, אשר תיאר בפני שירות המבחן כי הוא משקיע מאמצים רבים במתן מענה כלכלי ורגשי למשפחתו. שירות המבחן סקר את עברו התעבורתי של המערער ומצא, כי מהתנהלותו עולה דפוס חוזר של עבירות תעבורה כשהמחירים ששילם עד כה לא היוו עבורו גורם הרתעתי. מהתנהלות זו עולה קושי לקחת אחריות מלאה על התנהלותו הבעייתית ולבחון אלטרנטיבות.

שירות המבחן ציין, כי המערער הביע חרטה, הגם שבמפגשים שהתקיימו עמו ניתן להבחין בשינוי ראשוני לטובה לעמדה יותר אחראית ומעמיקה. אלא שעסקינן, כך נקבע בתהליך ראשוני ביותר שאיננו מבוסס דיו.

בתסקיר משלים שהוגש ביום 11.6.19 שירות המבחן ציין, כי המערער הקפיד להגיע למפגשים, היה מעורב וביטא יכולת גבוהה יותר להתייחס להסתבכותו בעבירות תעבורה ולקיחת אחריות על בחירותיו. שירות המבחן התרשם, כי המערער מחויב להליך הטיפולי וקיים צורך להליך טיפולי ארוך טווח דבר שעשוי להפחית משמעותית מהסיכון להסתבכות חוזרת.