מור נ' מדינת ישראל-מח"ש

השופט י' צלקובניק – אב"ד:

המערער שימש כסגן המפקח הכללי של משטרת ישראל, בדרגת ניצב, במועדים הרלוונטיים לאישומים.

המערער הודה בבית משפט השלום בבאר שבע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, המתייחסת לשלוש פרשיות המפורטות בכתב האישום שהוגש נגדו, העוסקות בשלוש מתלוננות שונות, ובעבירה נוספת של הטרדה מינית, לפי סעיף 5(א) בנסיבות סעיף 3(א)(6)(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח- 1998, המתייחסת לאחת מהמתלוננות, שעניינה מפורט בפרשיה הראשונה.

בית המשפט קמא (כב' השופט ר' סולקין) דחה בגזר דינו את טענת המערער כי ניתן להימנע מהרשעתו, וגזר עליו 4 חדשי מאסר מותנים למשך שנתיים; של"צ בהיקף של 400 שעות; פיצוי בסך של 10,000ש"ח לכל אחת מהמתלוננות; בנוסף, ניתן צו מבחן למשך שנה מיום גזר הדין.

המערער (בעפ"ג 9135-06-17), טוען בערעורו כי יש לבטל הוראת בית משפט קמא לעניין ההרשעה; עוד נטען, כי גם אם ההרשעה תעמוד על כנה, יש להתערב בעונשים שהוטלו, בדרך של ביטול המאסר המותנה, צמצום משמעותי של שעות השל"צ שנקבעו, ביטול הפיצוי שהוטל, או למצער, צמצומו המשמעותי.

המדינה (בעפ"ג 9503-06-17; תכונה להלן - המשיבה), טוענת בערעורה כי יש להחמיר בעונשו של המערער, ולגזור עליו, תחת השל"צ שהוטל, עונש של מאסר, ולו קצר במשכו, אותו ירצה בדרך של עבודות שירות.

כתב האישום

במבוא לכתב האישום בו הודה המערער, צוין כי המערער, בתקופה הרלוונטית לאישומים פעל "ממעמד רם ונישא של קצין בכיר ביותר, מפקד בדרגת ניצב...בתפקיד שהינו השני בשרשרת הפיקוד במשטרה החולש על אלפי שוטרים", לצורך יצירת "קשרים אינטימיים" עם שוטרות צעירות ממנו, בפערי גיל ודרגה, "תוך ניצול מעמדו ותלותן המובנית של השוטרות הזוטרות בקצין במעמדו"; המערער יצר "מצגים משתמעים בפני השוטרות...בדבר כוחו לסייע, וזאת על מנת לקדם עניינו האישי בשוטרות, לרבות יצירת תנאים שאפשרו קשר אינטימי עימן". בנסיבות אלה, פעל במצב של ניגוד עניינים, בין מעמדו ומחוייבותו המקצועית, לבין קשריו האישיים עם המתלוננות, ורצונו במימוש קשרים מיניים או אינטימיים עימן.

המתלוננת בפרשיה הראשונה, שבעניינה הורשע המערער כאמור, גם בעבירה של הטרדה מינית, ילידת שנת 1980 ואם חד הורית, שימשה בתפקידי סיור באחת מהתחנות במחוז הדרומי של המשטרה. מתלוננת זו, פנתה למערער, אותו לא הכירה קודם לכן, ברשת ה"פייסבוק", ושטחה בפניו את קשייה לשהות בתנאי פנימיה באחד מהקורסים המשטרתיים, נוכח הצורך לטפל בילדיה, וביקשה הקלה בתנאי הקורס, לאחר שבעבר כבר השתתפה בקורס זה, עד שהודחה ממנו בשלביו האחרונים.

בעקבות הפנייה אליו, ובין החודשים יולי 2014 לינואר 2015, יצר המערער קשר עם אותה מתלוננת, וכעולה מכתב האישום, נהג "לכתוב למתלוננת באופן חוזר ונשנה, מסרונים והודעות ווטסאפ, בעלי אופי מיני, בהם הביע רצונו להיפגש עימה והפנה אליה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, וכאלה המתמקדות במיניותה לרבות ניסוחים בוטים, הכל תוך כדי ניצול יחסי מרות." המערער אף הגיע לביתה של המתלוננת וביקש ממנה לשבת לידו, ואף הציע לה להיפגש עמו בבית מלון. המתלוננת המשיכה לפנות אליו בבקשות כי יסייע לה כמתואר, ואף השתמשה בכינויי חיבה, הגם שהתחמקה מלהיענות להצעותיו המיניות של המערער.