אגדזניאן נ' מדינת ישראל

כללי

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום בראשון לציון בת"פ 29349-02-15 מיום 19.7.17 (כב' הנשיאה עינת רון).

    

2. המערערת הורשעה לפי הודייתה במסגרת הסדר טיעון, ב-11 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. היא נדונה לשלוש שנות מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי, קנס בסך 75,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתו, וכן חויבה בפיצוי לנפגעי העבירה בסך כולל של 400,000 ₪. הערעור הוא כנגד חומרת העונש, והוא נסוב הן על שיעור המאסר בפועל והן על עצם הטלת הקנס.

    

   עובדות

3. המערערת היא היום בת 32, ובזמנו עבדה בחברת "מתן", שעסקה במתן סיוע לקשישים. במסגרת תפקידה בחברה, הייתה המערערת אמונה על איתורם של קשישים הזקוקים למטפלים צמודים ומתן מענה לצורכיהם. בחודש דצמבר 2009 גמלה בליבה של המערערת החלטה להונות את הקשישים ואנשים נזקקים אחרים, ואז הציגה להם מצג כוזב; לפי המצג היא מועסקת בחברת "עמידר" (החברה הממשלתית לדיור ציבורי), או במחלקת הרווחה בעירית ראשון לציון, וככזו היא יכולה לסייע בקבלת דירה מ"עמידר" בהקדם. בתמורה לכך דרשה המערערת מקורבנותיה, וקיבלה, סכומי כסף גבוהים, שאותם שלשלה לכיסה, מבלי שפעלה לקבלת הדירות כמובטח, ותוך ניצול חולשתם ומצוקתם של קורבנותיה.

   כתב האישום פירט 11 מקרים כאלה, שהתרחשו בשנים 2011-2009, כאשר הסכום הכולל שקיבלה המערערת במרמה עומד על 548,000 ₪. יצוין כי מכלל הסכום שנלקח, הושבו על ידי המערערת כ- 150,000 ₪.

    

   גזר הדין של בימ"ש קמא 

4. התביעה בבימ"ש קמא טענה למתחם ענישה כולל של 6-4 שנות מאסר, כאשר לטעמה עונש המאסר בפועל הראוי מצוי באמצעו של מתחם זה. ב"כ המאשימה הדגיש את העובדה שמדובר בנפגעי עבירה שהם אוכלוסיות חלשות (עולים חדשים, אימהות חד הוריות, קשישים), כאשר המערערת ניצלה את חולשתם באופן ציני כדי לעושקם. עוד ציין כי מדובר בביצוע שיטתי של מעשים מתוכננים, וכי העבירות בוצעו לאורך זמן. ב"כ המאשימה ביקש שלא לקבל את המלצת שירות המבחן כי יוטל על המערערת עונש של מאסר בעבודת שירות בצד הטלת צו מבחן.

    

5. ב"כ המערערת ביקשה כי עונש המאסר בפועל שיוטל על המערערת יהיה בתחתית מתחם הענישה שייקבע. היא הדגישה כי במקרה הנדון, המערערת היא שחשפה את מעשי המרמה, בכך שהתייצבה במשטרת ישראל, הפלילה את עצמה, וחשפה את פרטי המתלוננים, שכן איש מהם לא הגיע ביוזמתו להתלונן. עוד ציינה את חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות, ואת השיהוי שהיה בהגשת כתב האישום. זו הסתבכותה הראשונה של המערערת עם החוק, ומאז הפרשה נישאה המערערת והיא אם לילדה פעוטה בת כשנה. עוד ביקשה ב"כ המערערת להתבסס על הרקע למעשים כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן בעניינה של המערערת.