שחאדה נ' מדינת ישראל

א.בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ו. חאמד) מיום 29.1.17 ב-ת"פ 49047-07-14 לפיו נדון המערער, יליד 1972, לעשרה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה בן עשרה חודשים למשך שלוש שנים ממועד שחרורו מן המאסר, לבל יעבור עבירות רכוש מסוג פשע, וכן שישה חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, לבל יעבור עבירת רכוש מסוג עוון. 

כמו כן חוייב המערער בתשלום פיצוי בסך 10,000 ₪ לאחד המתלוננים (עד תביעה מס' 1), וכן פיצוי של 3,000 ₪ לבית עסק, שאת השיקים שלו גנב.

ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

כתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המערער ב-ת"פ 49047-07-14 כלל שני אישומים:

באישום מס' 1 נטען, שביום 15.7.13, במהלך שהותו של המערער בעסק של מעבידו, ששימש לו גם כמקום מגורים ולינת לילה, גנב המערער מן העסק 17 שיקים ריקים בכך שתלש את השיקים ממספר פנקסים ולקח אותם לרשותו.

בתקופה שבין 15.7.13 עד אוקטובר 2013 זייף המערער שמונה מן השיקים, שעה שמילא בהם סכומים שונים בסך כולל של 38,300 ₪ תוך שהוא מזייף את חתימתו של אחד מבעלי העסק.

אישום מס' 1 מייחס למערער עבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו לפי סעיף 391 של חוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן "החוק"), וקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא של החוק.

ג.באישום מס' 2 נטען, שכאשר הועסק המערער בבית עסק אחר, גנב המערער מן העסק בתחילת פברואר 2013 תשעה שיקים ריקים שנשאו חותמת העסק, על ידי כך שהמערער לקח את השיקים שמצא בתוך קרטון ארוז מסמכים.

בין פברואר 2013 עד מאי 2013 זייף המערער את השיקים, מילא בהם סכומים שונים וזייף את חתימתו של מורשה החתימה בעסק, ומתוכם מילא המערער סכומים בשניים מן השיקים הנ"ל: האחד בסך 3,500 ₪ בגין כבשים שקנה, השני בסך 1,000 ₪ בגין טיפול ברכב ואביזרי רכב, ובסה"כ 4,500 ₪.

באישום מס' 2 יוחסה למערער עבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו לפי סעיף 391 של חוק העונשין.