עפ"א 17950-06-13

השופטת לאה גליקסמן:

1. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בהליך זה היא – מה הוא המועד שלפיו ייקבע שיעור הקנס המינהלי בגין ביצוע עבירה: האם על פי שיעורו במועד ביצוע העבירה או על פי שיעורו במועד הטלת הקנס המינהלי. שאלה זו מובאת לפתחנו במסגרת ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דגית ויסמן; המ"ש 17306-02-12), שבה נדונה בקשתה של המשיבה (להלן – החברה) לסעד הצהרתי שלפיו הודעות הקנס שהוטלו עליה בטלות, ולחלופין בקשתה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט.

2. שאלה זו מתעוררת נוכח העובדה שבתקופה שמיום 31.7.2003 עד יום 31.7.2006 עמדה בתוקפה הוראת שעה שהכפילה את גובה הקנס בגין העסקת עובד זר ללא היתר מ- 5,000 ₪ ל- 10,000 ₪. במקרה הנדון, העבירות לכאורה מושא הודעת הקנס בוצעו ביום 16.1.2006, בתוך תקופת תוקפה של הוראת השעה, אולם ההחלטה על הטלת קנס ניתנה ביום 21.9.2006, דהינו כחודשיים לאחר תום תוקפה של הוראת השעה. כבר בשלב זה נציין כי בשני פסקי דין שניתנו בעבר על ידי בית דין זה [עפ"א 38/07 חברת יוסי שיש בע"מ נ' מדינת ישראל (25.2.2007); להלן – עניין יוסי שיש; ע"פ 34327-03-11 מדינת ישראל – אבישי יעקב (27.10.2011); להלן – עניין אבישי יעקב] ניתנו לשאלה זו תשובות שונות. בעניין יוסי שיש נקבע כי המועד הקובע הוא מועד ביצוע העבירה, ואילו בעניין אבישי יעקב נקבע כי המועד הקובע הוא מועד הטלת הקנס. להוראות החוק הרלוונטיות ולפסקי הדין נתייחס בהמשך.

3. בדיון לפנינו הודיעה המדינה כי ככל שהערעור יתקבל מוסכם עליה כי יוארך לחברה המועד להגשת בקשה להישפט בתוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין בערעור. עם זאת, המדינה הבהירה כי אינה מסכימה לכך שהחברה יכולה להגיש בקשה נוספת לביטול קנס, נוכח העובדה שבקשתה נדחתה, ולגישתה החברה יכולה להגיש רק בקשה להישפט. נוכח האמור, אין לנו צורך להידרש בהליך זה לבקשת החברה להאריך את המועד להישפט ולטיעוני הצדדים בבית הדין האזורי בנוגע אליה.

    

   הרקע להליך, כעולה מהחלטתו של בית הדין האזורי ומכלל החומר שבתיק:

4. החברה היא חברה פרטית העוסקת בעבודות בניה ופיתוח.

5. ביום 31.1.2007 קיבלה החברה מהמרכז לגביית קנסות דרישה לתשלום חוב בתוספת ריבית פיגורים בסך של 210,000 ₪ בגין עבירות של העסקת עובדים זרים ללא היתר, שעל פי הנטען בוצעו בשנים 2003 ו- 2004.

6. החברה, שלא קיבלה את הודעות הקנס המקוריות, פנתה באמצעות בא כוחה למרכז לגביית קנסות, ועל יסוד המידע שנמסר הוגשה בקשה דחופה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול הקנסות וכן בקשה דחופה לעיכוב הליכי גביה (בש"א 3885/07, בש"א 3886/07).

7. ביום 24.5.2007 קבע בית הדין האזורי (השופט (כתוארו דאז) לובוצקי) כך:

   "אכן המשיבה לא השיבה לבקשה לעיכוב הליכי הגביה. לפיכך, המצב הנוכחי יוקפא, באופן שיעוכבו זמנית הליכי הגביה עד למתן ההחלטה בבקשה להארכת המועד להישפט בגין הקנס המינהלי שהוטל. תיקי הבקשה ייסגרו. התיק העיקרי ימשך כסדרו (דיון 4.7.07)".