עפ"א 17160-11-16 עיריית בת־ים נ' ששי כהן יבוא ושיווק אינסטלציה בע"מ ואח'

לפניי ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בבת-ים (כבוד השופט נמרוד אשכול): הכרעת-הדין מיום 11.09.16 וגזר-הדין מיום 25.09.16. בית המשפט קמא הרשיע את המשיבים בניהול עסק ללא רישיון מיום 24.12.14 ועד ליום 20.04.15, וגזר על כל אחד מהם קנס בסך 2,000 ₪. משיבה 1 אף חויבה לחתום על התחייבות להימנע מעבֵרה דומה.

ה ר ק ע

ביום 20.04.15 הוגש כתב אישום נגד המשיבים שלפיו ניהלו עסק להחסנת ציוד אינסטלציה ללא רישיון עסק מיום 12.03.13, מועד הביקורת שנערכה בבית העסק, ועד ליום 20.04.15. כפי שצוין בכתב האישום, במהלך אותה תקופה נערכו ביקורות נוספות בבית העסק והוברר כי המשיבים מוסיפים לנהלו ללא רישיון. למרות הארכּות שניתנו להם, כך נטען, סירבה הרשות לכבאות ולהצלה ליתן להם את אישורה מאחר שדרישותיה לא מולאו עד למועד הגשתו של כתב האישום.

ביום 22.11.15 נערכה הקראת כתב האישום. באותו מעמד אמר המשיב בין היתר: ,,[...] נכון שעד היום אין לי רישיון לעסק. היה לי תמיד ארכות[...]'' (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 2–3). בית המשפט קמא קבע כי אין בדברי המשיב משום הודאה בעובדות כתב האישום, ועל אף התנגדות המערערת קבע את התיק לשמיעת ההוכחות.

במשך כמה ישיבות, למן יום 13.03.16, נשמעו עדי התביעה ולאחר מכן העיד המשיב והגיש מסמכים שונים שלא הוא ערך, למרות התנגדותה של המערערת. לאחר מכן הרשיע בית המשפט קמא את המשיבים בניהול עסק ללא רישיון במשך כארבעה חודשים ולא כפי שצוין בכתב האישום – במשך כשנתיים. בית המשפט קמא קבע בין היתר כי ,,אין []מדובר בעבירות מסוג קפידה ולפיכך יש מקום לקחת בחשבון גם את הכוונה וגם את הפעולות שננקטו ע"י הנאשמים או מי מהם'' (פסקה 9 להחלטה). ועוד נפסק: ,,[...] לא הוכח בפניי []אם כל המחדלים נבעו מהנאשם, או שחלקם תלויים בעיכוב מצד הרשויות'' (פסקה 12). לדברי בית המשפט קמא העסק נוהל ללא רישיון רק בתקופה שבין 24.12.14, כאשר פקע ההיתר הזמני שניתן לו, לבין הגשתו של כתב האישום, ביום 20.04.15. זאת, מאחר שלמשיבים ניתנו ארכות שונות והיתרים זמניים מאת הרשות לכבאות ולהצלה.

להלן טיעוני המערערת בתמצית:

1.טעה בית המשפט קמא משלא הרשיע את המשיבים לאחר שהודו בעובדות כתב האישום, הודאה שמעולם לא חזרו בהם ממנה.

2.טעה בית המשפט קמא משדן בחוסר סמכות, בהליך הפלילי, בשאלות המסורות לבית המשפט לעניינים מנהליים, בכך שבחן אם סירובם של שירותי הכבאות היה כדין ודן בשיקולים לכך.

3.טעה בית המשפט קמא משהתיר למסיבים להגיש מסמכים שלא באמצעות עורכיהם לאחר תום שמיעת הראיות בתיק, אף שהמערערת התנגדה לכך.