עע"מ
בית המשפט העליון
|
9352-16
22/12/2016
|
בפני השופט:
ח' מלצר
|
| - נגד - |
המבקשת:
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה
עו"ד תדמור עציון
עו"ד ראנד עיד
|
המשיבים:
1. אלבר ציי רכב בע"מ
2. צוברי עוז
3. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון
עו"ד מוטי איצקוביץ
עו"ד אלירן חליבה
|
| החלטה |
|
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי) ב-עת"מ 2983-04-16 מתאריך 01.11.2016; תגובת המשיבה לבקשה מתאריך 12.12.2016
|
- לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי) ב-עת"מ 2983-04-16 מתאריך 01.11.2016, וזאת עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת (להלן: ועדת הערר) על פסק-דין זה.
אביא להלן בתמצית את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.
רקע עובדתי והליכים קודמים
- המשיבה 1, העוסקת בהחכרת כלי רכב ומכירתם (להלן: אלבר), שוכרת מקרקעין בשטח של כ-15 דונם, הידועים כמגרש 72 בגוש 6801, חלקה 14 (להלן: המקרקעין), המצויים בבעלותו של המשיב 2, ובתחום סמכותן התכנונית של המשיבה 3, ושל ועדת הערר.
- בתאריך 20.10.2014 אלבר הגישה למשיבה 3 בקשה ביחס למקרקעין, שעניינה: "גידור השטח והצבת מבנים יבילים בשטח של 185.63 מ"ר, למגרש למכירת מכוניות" (להלן: בקשת ההיתר). בחלוף המועד לקיום דיון בבקשת ההיתר – אלבר הגישה ערר במסגרתו ביקשה להורות למשיבה 3 לקיים דיון בבקשת ההיתר. משלא נענתה, אלבר אף הגישה עתירה מנהלית (עת"מ 52780-05-15) בבקשה לסעד זהה. נוכח העובדה שלאחר מכן נקבע מועד לדיון של המשיבה 3 בבקשת ההיתר – הערר והעתירה הנ"ל נמחקו.
- בתאריך 21.07.2015 המשיבה 3 החליטה לדחות את בקשת ההיתר של אלבר. בתאריך 27.08.2015 אלבר הגישה ערר על החלטה זו לוועדת הערר, ובתאריך 14.01.2016ועדת הערר דחתה את הערר, בין היתר מן הטעם שבקשת ההיתר איננה תואמת את תב"ע ח/152/3 שאושרה בשנת 2009 ואת תכנית בנין עיר ח/152/3/א' החלות על המקרקעין(להלן: התכניות).
- בתאריך 03.04.2016 אלבר עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד כנגד החלטת ועדת הערר על דחיית הערר שהוגש מטעמה, ובתאריך 01.11.2016 בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד קיבל את העתירה במובן זה שהורה על החזרת הדיון לוועדת הערר, כדי שזו תדון באפשרות ליתן לאלבר היתר בניה לתקופה מוגבלת של שנתיים. בית משפט לעניינים מינהליים הנכבד נימק את הכרעתו האמורה, בין היתר, בכך שאחת התכניות נכנסה לתוקף עובר למועד הגשת בקשת ההיתר; בכך שהפיתוח הסביבתי שעליו מורות התכניות – טרם החל, וכן בכך שבמקרה דומה (להלן: עניין לודז'יה) – המשיבה 3 נתנה היתר זמני של חמש שנים. עם זאת, בפסק הדין צוין כי ההכרעה להחזיר את הדיון לוועדת הערר ולא לקבוע תוצאה סופית נבעה:
"בין היתר בשל העובדה שבמהלך הדיון הוברר, כי העותרת (היא אלבר – ח"מ) עשתה דין לעצמה, הקימה את המבנה והחלה לנהל את עסקה בנכס, ללא היתר, ואף הוגש נגדה בשל כך כתב אישום לבית המשפט" (ראו: עמ' 7 לפסק-הדין).
- בתאריך 01.12.2016 ועדת הערר הגישה לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד ולצדו את הבקשה שבפני.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת