עע"מ
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
|
3108-14
19/08/2015
|
בפני השופטים:
1. הנשיאה מ' נאור
2. א' רובנשטיין המשנה לנשיאה
3. מ' מזוז
|
| - נגד - |
המערערות:
1. אלביט מערכות סאיקלון בע"מ
2. כרכום תעשיות חומרים מרוכבים בע"מ
עו"ד אלכס כץ
|
המשיבה:
המועצה האזורית מטה אשר
עו"ד אייל בוקובזה
|
| פסק דין |
השופט מ' מזוז:
- ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול) מיום 19.3.2014 (עמ"נ 6709-03-11, עת"מ 28804-02-11), בגדרו נקבע כי על הקרקע התפוסה במפעלי המערערות יחול הסיווג השיורי לקרקע תפוסה לכל מטרה הקבוע בצו הארנונה של המועצה האזורית מטה אשר (להלן:המשיבה), תוך דחיית טענת המערערות בדבר אי חוקיות סיווג זה.
רקע
- למערערות מפעלי תעשיה לייצור מוצרי תעופה באזור התעשיה "פארק בר לב" בתחום שיפוטה של המשיבה. עניינו של הערעור בסיווג וחיוב הקרקע התפוסה במפעליהן של המערערות בשנות המס 2011-2009. במוקד ההליכים עומדת טענת המערערות, כי שינויים שערכה המשיבה בצווי הארנונה בסיווגים ובתעריפים החלים על קרקע תפוסה בתחומה בשנים 1986 ו- 1987, נעשו שלא כדין והם נוגדים את "חקיקת ההקפאה" אשר הגבילה את הרשויות המקומיות בשינוי תעריפי הארנונה החל משנת 1985.
- "חקיקת ההקפאה", שראשיתה בשנת 1985, נחקקה כחלק ממהלך כולל לייצוב המשק, במענה לכך שרשויות מקומיות רבות העלו את תעריפי הארנונה באופן לא מבוקר כדרך להגדלת הכנסותיהן, ובכך שפכו שמן על מדורת האינפלציה הגואה במשק. חקיקת ההקפאה הגבילה את העצמאות הרחבה ממנה נהנו הרשויות המקומיות עד אז בקביעת הסיווגים והתעריפים בצווי הארנונה השנתיים בגין נכסים שבתחומן, (עע"מ 9530/05 ריבוע כחול ישראל בע"מ נ' עיריית עפולה (16.1.2008); ע"א 2765/98 איגוד ערים אילון נ' מועצה אזורית חבל מודיעין, פ"ד נג(4) 78, 86-82 (1999); רע"א 3784/00 שקם בע"מ נ' מועצת עיריית חיפה, פ"ד נז(2) 481 (2003); עע"מ 867/11 עיריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי. ניהול ואחזקה בע"מ (28.12.2014), להלן: ענין תל אביב).
ההגבלות שנקבעו השתנו לאורך השנים. עד 1992 נחקקה בכל שנה הוראה אשר קבעה מגבלה על העלאת החיוב בארנונה באותה שנה, והכפפת ההעלאה לאישור שרי הפנים והאוצר (להלן: השרים). בשנת 1992 קבעו השרים רשימת סיווגים ראשיים ובצדם תעריפים מזעריים ומרביים, אליהם הוגבלו והתכנסו תעריפי הרשויות, ומאז כל שינוי בתעריף מעבר לשיעור העדכון הקבוע בחוק, טעון אישור השרים.
לענייננו חשובות בעיקר הוראות ההקפאה שנחקקו בשנת 1988-1986. בשנת 1986 הגביל המחוקק את תקרת ההעלאה המותרת בלא אישור שרים ל-170% לעומת החיוב שנהג בשנת 1985, ובשנת 1987 הוגבלה תקרת ההעלאה המותרת בלא אישור שרים ל-22% לעומת שנה קודמת. בשנת 1988 נקבע שכל העלאה בתעריף הארנונה טעונה אישור השרים (סעיף 27א לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה, התשמ"ו-1985; סעיף 14 לחוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ"ז-1987; סעיף 1 לחוק הארנונה הכללית (סייג להעלאה בשנת הכספים 1988), התשמ"ח-1988).
- ומכאן לסיווגים ולתעריפים בצווי הארנונה של המשיבה הרלוונטיים לדיוננו, ולשינויים שנערכו בהם:
בשנת 1985 נכלל בצו הארנונה של המשיבה סיווג לקרקע "תפוסה כחלק מתחנת דלק, תחנת שאיבה, תחנת מוניות, תחנת אוטובוסים או מפעלי תעשיה" (להלן: סיווג הקרקע התפוסה לתעשיה) בתעריף של 0.012 ₪ למ"ר, ובצדו סיווג לקרקע "תפוסה לכל מטרה אחרת" (להלן: הסיווג השיורי) בתעריף 0.0003 ש"ח למ"ר.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת